פרק 8. מוטיבציה.
היום הגיע לסיומו. הגינה שקעה לתוך הערב. דפקתי בדלת המשרד של אלי, הוא פתח לי את הדלת והזמין אותי להיכנס.
— אלי, אפשר שתי שאלות?
—כן, קדימה.
— מתי הכי טוב להתחיל את העסק? באיזה גיל? ואיפה לקחת מוטיבציה כדי להתקדם?
— איך אתה חושב בעצמך, מתי זמן הכי טוב להתחיל את העסק?
— אני חושב שהזמן הכי טוב זה כאשר אתה צעיר, יש כוח ואנרגיה, מיד אחרי הצבא.
— כן, זה רגע לא רע כדי להתחיל עסק. הבעיה היחידה שבגיל הזה אתה לא רעב. אין לך אישה, ילדים, אין משכנתא, אין בעיות. בדרך כלל אחד כזה חי עם ההורים שלו והוא לא זקוק להרבה כסף.
— זאת אומרת לאחד כזה אין מספיק מוטיבציה?
— נכון, אין לו. רק כאשר לבן אדם נשארו 200 שקלים אחרונים — אין לו יותר מה לאבד. כאשר לבן אדם אין מה לאבד — הוא הופך להיות אמיץ.
— המממ... ומה אם הוא כבר נשוי ויש לו משפחה? זה כן משפיע על הקמת עסק?
— ברור שכן. כאשר יש לך משפחה, מתחילים פעילויות שלא נגמרות: ״צריך לקחת את הילד מהגן״, ״אתה צריך להיות יותר זמן עם המשפחה״, ״תעזור לי להחליף פמפרסים לילדים״, ״תיקח את אמא שלי לבית החולים״. במערבולת כזו מאוד קשה למצוא זמן וכח להקמת עסק. כמו כן אין לך זכות לקחת סיכונים. הרי המשפחה לא תחכה עד שתתחיל להרוויח מהעסק — הם רוצים לאכול עכשיו וכל יום. לכן, אם בן אדם כבר עובד ויש לו משפחה — מאוד קשה לו לעשות סוויץ׳ להקמת עסק.
— מה אפשר לעשות במצב כזה?
— מה אתה יכול לעשות? כלום. לבן אדם אין מוטיבציה ואין אפשרות. הוא צריך להמשיך להיות שכיר ולחכות לפנסיה שלו. כמובן, בעת זקנה לא יהיו לו כל כך הרבה כח ואנרגיה כמו בצעירותו, אבל עדיין, אולי החיים ייתנו לו צ׳אנס. כמובן, יש עוד אפשרות — אם לבן אדם יש מוטיבציה אז אפשר להקים עסק במקביל לעבודה. נדבר על זה מאוחר יותר.
— יוצא שהרגע הכי נכון להקמת עסק — זה כאשר החיים דחקו אותך לפינה?
— אכן. בוא נעבור לשאלה השניה שלך — מאיפה לקחת מוטיבציה. מאיפה, לפי דעתך, כדאי לקחת מוטיבציה?
— אפשר לקרוא ספרים על מוטיבציה, להקשיב להרצאות על הצלחות, לקרוא סיפורי הצלחה.
— כל זה מצויין, אבל אין לכל זה שום קשר למוטיבציה אמיתית.
— למה?
— כל מה שציינת — זו מוטיבציה חיצונית. זה מצב כאשר מישהו בועט בך מבחוץ, זאת אומרת אתה נטען ממקור חיצוני.
— מה הבעיה אם אני נטען ממקורות חיצוניים?
— מה יקרה כאשר תפסיק לקבל השראה מהמוטיבטור הזה?
— אחפש מוטיבטור חדש.
— כמה פעמים תעבור את התהליך הזה?
— בכל פעם כשאאבד מוטיבציה.
— תראה, מישהו בעט לך בתחת ואתה עף — גבוה ויפה. אחרי זה המישהו הזה הלך. זה אומר שכאשר האפקט של הבעיטה יעבור — אתה תיפול לאותו מקום שהיית בו בהתחלה.
— אהה... עכשיו הבנתי. אז מה אפשר לעשות?
— מוטיבציה אמיתית יכולה להיות רק מוטיבציה פנימית, זאת אומרת כאשר אין צורך בבעיטות חיצוניות כדי שתזוז.
—אפשר דוגמא?
— אתה הולך ברחוב ופתאום בא לך לשירותים. בא לך כל כך חזק שאתה מוכן להתפרץ לבית של מישהו. תגיד לי, אתה תצליח למצוא את השירותים?
— וודאי שאמצא! איכשהו, איפושהו, אבל אמצא.
— זאת בדיוק המוטיבציה הפנימית. אתה לא תגיד: ״לא היה לי זמן למצוא את השירותים״, ״הייתי עייף מדי בשביל זה״, ״איבדתי תקווה בכוחות שלי״, ״אני לא מספיק חכם בשביל זה״, ״ניסיתי כבר פעמיים, אבל לא הצלחתי״, ״זה לא בשבילי״, ״לא הספיק לי אוויר במפרשים, כדי להגיע עד הסוף״, ״החלטתי ללכת לשם מחר״.
— אחחח, זה היה טוב :) עכשיו ברור לי לגמרי מה זאת מוטיבציה פנימית. אלי, מה אפשר לעשות אם לבן אדם אין אותה?
— כלום. אם אין לך אש בפנים — שום דבר לא יעזור. שום הרצאות, שום מילים חכמות, שום סיפורי הצלחה. זאת בדיוק הסיבה למה הרעב הוא המוטיבטור הטוב ביותר. כאשר עליך לשרוד — אתה כבר לא צריך שום מוטיבטורים חיצוניים. הקמת עסק — זה מרתון יומיומי. בחורף. בקיץ. כאשר השמש ממיסה לך ת׳שכל. כאשר אתה קופא מקור. כאשר יש לך מצב רוח. כשאין לך אותו. כאשר אתה כבר לא יכול. אם אין לך את המוטיבציה הפנימית הזאת — לא תוכל לרוץ את המרתון הזה.
— הבנתי. ברשותך, אפשר עוד שאלה?
— דבר.
—יש המון אנשים שממש רע להם בעבודה. המשכורת שלהם קטנה, ההנהלה מתעללת בהם, אין להם שום סיכוי לעשות קריירה. המצב האומלל הזה שלהם לא מהווה מוטיבטור טוב כדי שהם ירצו להקים עסק?
— לא, לא מהווה.
— למה?!
— אספר לך סיפור. בחור אחד הולך ברחוב ורואה כלב שוכב ומיילל. הוא שואל את בעלת הכלב: ״למה הכלב מיילל?״ בעלת הכלב עונה: ״הכלב שוכב על מסמר שדוקר אותו״. ״אז למה שהכלב לא יקום?״ — שואל הבחור. ״זה מספיק כואב לו כדי ליילל, אבל לא מספיק כואב, כדי לזוז מהמקום״.
— וואוו איזה סיפור! אני מבין שבדיוק כך זה אצל העובדים השכירים?
— כן. רע להם בעבודה, אבל לא מספיק רע כדי לזוז משם. אם בן אדם מקבל מספיק משכורת כדי לחיות את סטייל החיים שהוא התרגל אליו — הוא לא יזוז. אתה בעצמך היית במצב הזה אחת עשרה שנים.
— כן, זה בדיוק כמו שתיארת. זאת אומרת אני צריך לחכות עד שיזרקו אותי, כדי שתהיה לי מוטיבציה? אין איזושהי שיטה סודית כדי שלא יהיה צורך שיפטרו אותי, בכדי שאקום ואתחיל להקים עסק ולהרוויח?
— עכשיו קצת יכאב לך, אבל אתה זה שביקשת את התשובה. לאף אחד בעולם הזה לא אכפת ממך. אף אחד בעולם הזה לא יפתור את הבעיות שלך. אם אתה רוצה לצאת מהבור, אתה חייב לקבל החלטה — או שאתה צייד ומגן המשפחה שלך או שאתה חיית מחמד ביתית. נתתי לך מספיק השראה?
— לגמרי מספיק!
— יופי. מחר בערב אתה טס הביתה. מחר יש לנו יום עמוס — אני צריך לדחוס בך ים של ידע חשוב. אז לך לנוח.
אמרנו שלום אחד לשני. הלכתי לטייל קצת בגינה. יפה בטירוף. אוויר נקי וצלול. שקט. רוגע. בפינות שונות של הגינה — ריחות שונים של הפרחים. הטבע נותן אנרגיה עצומה.
טיילתי בגינה, ליטפתי חתולים — תשעה חתולים מטיילים להם בכל פינות הגינה. כן, אלי מאוד אוהב את החיות האלה. הוא אומר שלמד מהם המון. למשל, איך לגדל ילדים, איך לשמור על האנרגיה, איך להתמקד במטרה ועוד.
היום גיליתי שהאופי של היזם מורכב משלוש תכונות — היכולת לקחת אחריות על ההחלטות שלך, היכולת להביא תוצאה ואומץ כדי לעשות מאות טעויות, על מנת להביא את התוצאה הרצויה.
בתאוריה הכל נראה מאוד ברור ופשוט, אבל יהיה לי לא קל להכניס את התכונות האלה לאופי שלי. אני צריך לשנות את עצמי, למרות שהתרגלתי לחיות אחרת — התרגלתי לא לקחת אחריות, להפיל אותה על אנשים אחרים, לא לקשר את הרווח שלי לתוצאות, וכמובן, לפחד מטעויות. עכשיו אני צריך לשנות את הכל! לא קל...
אבל כמו שאלי אומר Let’s נתחיל :) ואחרי זה נראה. עכשיו לפחות ברור לי מה אני צריך לתקן ולאן אני צריך לשאוף. אני צריך להפוך להיות רואן. ואני אהפוך לאחד כזה.
התובנה הכי עוצמתית שקיבלתי היום היא שמוטיבציה אמיתית יכולה להיות רק מוטיבציה פנימית. מסתבר, שכאשר החיים דוחקים אותנו לפינה, הם נותנים לנו מתנה יקרת ערך — דווקא בפינה הזאת נולד היזם. אולי להתקשר למנהל שלי ולהגיד לו תודה על זה שהוא פיטר אותי? :)
היום הגיע לסיומו. הגינה שקעה לתוך הערב. דפקתי בדלת המשרד של אלי, הוא פתח לי את הדלת והזמין אותי להיכנס.
— אלי, אפשר שתי שאלות?
—כן, קדימה.
— מתי הכי טוב להתחיל את העסק? באיזה גיל? ואיפה לקחת מוטיבציה כדי להתקדם?
— איך אתה חושב בעצמך, מתי זמן הכי טוב להתחיל את העסק?
— אני חושב שהזמן הכי טוב זה כאשר אתה צעיר, יש כוח ואנרגיה, מיד אחרי הצבא.
— כן, זה רגע לא רע כדי להתחיל עסק. הבעיה היחידה שבגיל הזה אתה לא רעב. אין לך אישה, ילדים, אין משכנתא, אין בעיות. בדרך כלל אחד כזה חי עם ההורים שלו והוא לא זקוק להרבה כסף.
— זאת אומרת לאחד כזה אין מספיק מוטיבציה?
— נכון, אין לו. רק כאשר לבן אדם נשארו 200 שקלים אחרונים — אין לו יותר מה לאבד. כאשר לבן אדם אין מה לאבד — הוא הופך להיות אמיץ.
— המממ... ומה אם הוא כבר נשוי ויש לו משפחה? זה כן משפיע על הקמת עסק?
— ברור שכן. כאשר יש לך משפחה, מתחילים פעילויות שלא נגמרות: ״צריך לקחת את הילד מהגן״, ״אתה צריך להיות יותר זמן עם המשפחה״, ״תעזור לי להחליף פמפרסים לילדים״, ״תיקח את אמא שלי לבית החולים״. במערבולת כזו מאוד קשה למצוא זמן וכח להקמת עסק. כמו כן אין לך זכות לקחת סיכונים. הרי המשפחה לא תחכה עד שתתחיל להרוויח מהעסק — הם רוצים לאכול עכשיו וכל יום. לכן, אם בן אדם כבר עובד ויש לו משפחה — מאוד קשה לו לעשות סוויץ׳ להקמת עסק.
— מה אפשר לעשות במצב כזה?
— מה אתה יכול לעשות? כלום. לבן אדם אין מוטיבציה ואין אפשרות. הוא צריך להמשיך להיות שכיר ולחכות לפנסיה שלו. כמובן, בעת זקנה לא יהיו לו כל כך הרבה כח ואנרגיה כמו בצעירותו, אבל עדיין, אולי החיים ייתנו לו צ׳אנס. כמובן, יש עוד אפשרות — אם לבן אדם יש מוטיבציה אז אפשר להקים עסק במקביל לעבודה. נדבר על זה מאוחר יותר.
— יוצא שהרגע הכי נכון להקמת עסק — זה כאשר החיים דחקו אותך לפינה?
— אכן. בוא נעבור לשאלה השניה שלך — מאיפה לקחת מוטיבציה. מאיפה, לפי דעתך, כדאי לקחת מוטיבציה?
— אפשר לקרוא ספרים על מוטיבציה, להקשיב להרצאות על הצלחות, לקרוא סיפורי הצלחה.
— כל זה מצויין, אבל אין לכל זה שום קשר למוטיבציה אמיתית.
— למה?
— כל מה שציינת — זו מוטיבציה חיצונית. זה מצב כאשר מישהו בועט בך מבחוץ, זאת אומרת אתה נטען ממקור חיצוני.
— מה הבעיה אם אני נטען ממקורות חיצוניים?
— מה יקרה כאשר תפסיק לקבל השראה מהמוטיבטור הזה?
— אחפש מוטיבטור חדש.
— כמה פעמים תעבור את התהליך הזה?
— בכל פעם כשאאבד מוטיבציה.
— תראה, מישהו בעט לך בתחת ואתה עף — גבוה ויפה. אחרי זה המישהו הזה הלך. זה אומר שכאשר האפקט של הבעיטה יעבור — אתה תיפול לאותו מקום שהיית בו בהתחלה.
— אהה... עכשיו הבנתי. אז מה אפשר לעשות?
— מוטיבציה אמיתית יכולה להיות רק מוטיבציה פנימית, זאת אומרת כאשר אין צורך בבעיטות חיצוניות כדי שתזוז.
—אפשר דוגמא?
— אתה הולך ברחוב ופתאום בא לך לשירותים. בא לך כל כך חזק שאתה מוכן להתפרץ לבית של מישהו. תגיד לי, אתה תצליח למצוא את השירותים?
— וודאי שאמצא! איכשהו, איפושהו, אבל אמצא.
— זאת בדיוק המוטיבציה הפנימית. אתה לא תגיד: ״לא היה לי זמן למצוא את השירותים״, ״הייתי עייף מדי בשביל זה״, ״איבדתי תקווה בכוחות שלי״, ״אני לא מספיק חכם בשביל זה״, ״ניסיתי כבר פעמיים, אבל לא הצלחתי״, ״זה לא בשבילי״, ״לא הספיק לי אוויר במפרשים, כדי להגיע עד הסוף״, ״החלטתי ללכת לשם מחר״.
— אחחח, זה היה טוב :) עכשיו ברור לי לגמרי מה זאת מוטיבציה פנימית. אלי, מה אפשר לעשות אם לבן אדם אין אותה?
— כלום. אם אין לך אש בפנים — שום דבר לא יעזור. שום הרצאות, שום מילים חכמות, שום סיפורי הצלחה. זאת בדיוק הסיבה למה הרעב הוא המוטיבטור הטוב ביותר. כאשר עליך לשרוד — אתה כבר לא צריך שום מוטיבטורים חיצוניים. הקמת עסק — זה מרתון יומיומי. בחורף. בקיץ. כאשר השמש ממיסה לך ת׳שכל. כאשר אתה קופא מקור. כאשר יש לך מצב רוח. כשאין לך אותו. כאשר אתה כבר לא יכול. אם אין לך את המוטיבציה הפנימית הזאת — לא תוכל לרוץ את המרתון הזה.
— הבנתי. ברשותך, אפשר עוד שאלה?
— דבר.
—יש המון אנשים שממש רע להם בעבודה. המשכורת שלהם קטנה, ההנהלה מתעללת בהם, אין להם שום סיכוי לעשות קריירה. המצב האומלל הזה שלהם לא מהווה מוטיבטור טוב כדי שהם ירצו להקים עסק?
— לא, לא מהווה.
— למה?!
— אספר לך סיפור. בחור אחד הולך ברחוב ורואה כלב שוכב ומיילל. הוא שואל את בעלת הכלב: ״למה הכלב מיילל?״ בעלת הכלב עונה: ״הכלב שוכב על מסמר שדוקר אותו״. ״אז למה שהכלב לא יקום?״ — שואל הבחור. ״זה מספיק כואב לו כדי ליילל, אבל לא מספיק כואב, כדי לזוז מהמקום״.
— וואוו איזה סיפור! אני מבין שבדיוק כך זה אצל העובדים השכירים?
— כן. רע להם בעבודה, אבל לא מספיק רע כדי לזוז משם. אם בן אדם מקבל מספיק משכורת כדי לחיות את סטייל החיים שהוא התרגל אליו — הוא לא יזוז. אתה בעצמך היית במצב הזה אחת עשרה שנים.
— כן, זה בדיוק כמו שתיארת. זאת אומרת אני צריך לחכות עד שיזרקו אותי, כדי שתהיה לי מוטיבציה? אין איזושהי שיטה סודית כדי שלא יהיה צורך שיפטרו אותי, בכדי שאקום ואתחיל להקים עסק ולהרוויח?
— עכשיו קצת יכאב לך, אבל אתה זה שביקשת את התשובה. לאף אחד בעולם הזה לא אכפת ממך. אף אחד בעולם הזה לא יפתור את הבעיות שלך. אם אתה רוצה לצאת מהבור, אתה חייב לקבל החלטה — או שאתה צייד ומגן המשפחה שלך או שאתה חיית מחמד ביתית. נתתי לך מספיק השראה?
— לגמרי מספיק!
— יופי. מחר בערב אתה טס הביתה. מחר יש לנו יום עמוס — אני צריך לדחוס בך ים של ידע חשוב. אז לך לנוח.
אמרנו שלום אחד לשני. הלכתי לטייל קצת בגינה. יפה בטירוף. אוויר נקי וצלול. שקט. רוגע. בפינות שונות של הגינה — ריחות שונים של הפרחים. הטבע נותן אנרגיה עצומה.
טיילתי בגינה, ליטפתי חתולים — תשעה חתולים מטיילים להם בכל פינות הגינה. כן, אלי מאוד אוהב את החיות האלה. הוא אומר שלמד מהם המון. למשל, איך לגדל ילדים, איך לשמור על האנרגיה, איך להתמקד במטרה ועוד.
היום גיליתי שהאופי של היזם מורכב משלוש תכונות — היכולת לקחת אחריות על ההחלטות שלך, היכולת להביא תוצאה ואומץ כדי לעשות מאות טעויות, על מנת להביא את התוצאה הרצויה.
בתאוריה הכל נראה מאוד ברור ופשוט, אבל יהיה לי לא קל להכניס את התכונות האלה לאופי שלי. אני צריך לשנות את עצמי, למרות שהתרגלתי לחיות אחרת — התרגלתי לא לקחת אחריות, להפיל אותה על אנשים אחרים, לא לקשר את הרווח שלי לתוצאות, וכמובן, לפחד מטעויות. עכשיו אני צריך לשנות את הכל! לא קל...
אבל כמו שאלי אומר Let’s נתחיל :) ואחרי זה נראה. עכשיו לפחות ברור לי מה אני צריך לתקן ולאן אני צריך לשאוף. אני צריך להפוך להיות רואן. ואני אהפוך לאחד כזה.
התובנה הכי עוצמתית שקיבלתי היום היא שמוטיבציה אמיתית יכולה להיות רק מוטיבציה פנימית. מסתבר, שכאשר החיים דוחקים אותנו לפינה, הם נותנים לנו מתנה יקרת ערך — דווקא בפינה הזאת נולד היזם. אולי להתקשר למנהל שלי ולהגיד לו תודה על זה שהוא פיטר אותי? :)
