פרק 7. טעויות.
— התכונה השלישית של היזם — מוכנות לעשות טעויות. ככל שהוא יעשה יותר טעויות — כך טוב יותר.
— בשביל מה לעשות טעויות?! מה טוב בטעויות?
— ככל שתעשה יותר טעויות, כך תגיע מהר יותר לתוצאה. כדי להכניס גול אחד צריך לבעוט מאה פעמים לשער. מתוך מאה ניסיונות לפחות כדור אחד ייכנס.
— הגישה הזאת שונה לגמרי ממה שלימדו אותנו בבית הספר ובמשפחה.
— נכון, לימדו אותנו לקבל ציונים טובים. אמרו לנו שלהיות מצטיין — זה מעולה ואף היו גאים בנו כשהבאנו ציון 100 מבית ספר. לימדו אותנו לא לעשות טעויות ולהיות פרפקציוניסטים.
— לא טוב להיות פרפקציוניסט?
— לא רק שזה לא טוב, זה גרוע. פרפקציוניסט בונה את הבית המושלם שלו במשך עשרות שנים, מחפש אישה אידיאלית במשך עשרות שנים, כותב ספר במשך עשרות שנים. עד שהוא מחליט לעשות אפילו צעד אחד, מישהו אחר כבר גר בבית הזה, מתחתן עם האישה הזאת, כותב את הספר ומקים עסקים.
— אז איך כן צריך לפעול?
— לא צריך לנסות לעשות הכל מושלם מהפעם הראשונה. לא Windows, לא iPhone, לא Google ולא Lexus היו מושלמים כבר על ההתחלה. הם שיפרו את המוצרים שלהם בהדרגה, שלב שלב. לכן עדיף להתחיל לא נכון, אבל כן להתחיל. עדיף להכין מרק עגבניות לא הכי טעים בעולם, אבל כן להתחיל להכין אותו. עדיף ליצור אפליקציה לא הכי מושלמת בעולם, אבל כן להתחיל לבנות אותה. עסק עובד ולא מושלם עדיף על עסק מושלם שמונח במגירה. בדיוק בשביל זה צריך את המוכנות לעשות טעויות.
— וואו, אלי... האם לכל היזמים יש את התכונה הזאת?
— לא, לא לכולם. הרוב מפחדים לעשות טעויות. צריך ביצי פלדה כדי להיות מוכן לעשות אלפי טעויות ולקוות שרק ניסיון אחד יביא תוצאה רצויה. שמעת על תומס אדיסון?
— זה שהמציא את הנורה החשמלית?
— כן, הוא. אתה יודע כמה ניסויים הוא ערך כדי להדליק ת׳נורה?
— כמה?
— אלפיים ניסויים. תחשוב על המספר הזה. 1999 טעויות. כאשר אחד העיתונאים שאל אותו איך הוא שרד אלפיים כשלונות כדי ליצור נורה אחת, אדיסון ענה: ״אלו לא היו אלפיים טעויות, אלא 1999 שיטות איך לא צריך לעשות נורה״. זאת אמונה. זה ביצים. קח בן אדם רגיל, כמה ניסיונות הוא היה עושה?
— מקסימום מספר עשרות.
— במקרה הטוב...
— אלי, למה כל כך מפחיד לעשות טעויות?
— זה נובע מפחד להיראות מצחיק. תגיד, אתה יודע לרכב על אופניים?
— בוודאי.
— נפלת מהאופניים עד שלמדת לרכב עליהם?
— ברור.
— כמה פעמים נפלת?
— אולי מאות פעמים.
— הילדים מהשכונה צחקו עליך כאשר היית נופל מאופניים?
— בטח שצחקו. פעם הייתי נכנס בעמוד, פעם עולה על המדרכה.
— היה לך נעים כשצחקו עליך?
— ממש לא.
— אבל האם זה בכלל מציאותי ללמוד לרכב על אופניים בלי ליפול?
— אין מצב. זה בלתי אפשרי.
— בדיוק. אתה לא יכול ללמוד לרכב על אופניים, אם אתה מפחד ליפול. אתה לא תלמד לרכב על אופניים אם אתה מפחד להיות מצחיק. בדיוק אותו הדבר בעסקים. צפויים לך מאות טעויות וכשלונות. אתה לא יכול להימנע מהטעויות האלה ולא משנה עד כמה אתה חכם ומפותח. הופל׳ה ופתאום התעוררת עשיר ומוצלח — אלו אגדות שקיימות רק בסרטים. המציאות הרבה יותר אכזרית.
בזמן השיחה טיילתי עם אלי בגינה שלו. כאשר התקרבנו לעץ תפוחים אלי שאל:
— כמה תפוחים אתה רואה כאן?
— אולי מאה.
— כמה זרעים יש בכל תפוח?
— לא בטוח, שבעה, אולי עשרה.
— זאת אומרת כמה זרעים בסך הכל נותן העץ?
— יוצא משהו כמו 700-1000 זרעים.
— אתה יודע כמה מתוכם יהפכו לעצים?
— אולי שלוש מאות.
— לא. את מרבית הזרעים נאכל אנחנו, יחד עם התפוחים. השאר יפול על הרצפה, אבל הציפורים יאכלו אותם. ממה שנשאר רק חלק ישרוד את החורף. ממה ששרד, רק חלק קטן יקבל באביב מספיק מים, כדי להפוך לשתילים. מרבית השתילים לא ישרדו — הפרות והציפורים יאכלו אותם. ישרדו במקרה הטוב שניים-שלושה שתילים. תחשוב רגע על המתמטיקה הזאת — הטבע יוצר אלף זרעים כדי לגדל זוג עצים. זה חוק הזרעים.
— יוו...
אלי קטף תפוח מהעץ, שם לי אותו ביד ואמר:
— היזמים הטובים ביותר נכשלים 19 מתוך 20 פעמים. אבל דווקא 19 הכשלונות האלה נותנים להם סיכוי פעם אחת לפגוע בשער ולקבל מהחיים את כל מה שהם רוצים. תהיה מוכן לעשות טעויות. אל תפחד מהן. אם הצלחת לעשות את מה שרצית — קיבלת תוצאה. אם לא הצלחת — קיבלת ניסיון מה לא צריך לעשות. אתה זוכה בשני המקרים. עדיף לעשות ולהצטער שטעית, מאשר לא לעשות ולהצטער שאפילו לא ניסית.
אחרי המילים האלה הוא הלך לעניינים שלו ואני נשארתי לשבת לבד מתחת לקשת ורדים.
נגסתי בתפוח טעים שרק נקטף מהעץ וחשבתי לעצמי: איזה מצויין שאפשר לא להיות מושלם, איזה כיף שאפשר לעשות טעויות ולא להרגיש אשם.
— התכונה השלישית של היזם — מוכנות לעשות טעויות. ככל שהוא יעשה יותר טעויות — כך טוב יותר.
— בשביל מה לעשות טעויות?! מה טוב בטעויות?
— ככל שתעשה יותר טעויות, כך תגיע מהר יותר לתוצאה. כדי להכניס גול אחד צריך לבעוט מאה פעמים לשער. מתוך מאה ניסיונות לפחות כדור אחד ייכנס.
— הגישה הזאת שונה לגמרי ממה שלימדו אותנו בבית הספר ובמשפחה.
— נכון, לימדו אותנו לקבל ציונים טובים. אמרו לנו שלהיות מצטיין — זה מעולה ואף היו גאים בנו כשהבאנו ציון 100 מבית ספר. לימדו אותנו לא לעשות טעויות ולהיות פרפקציוניסטים.
— לא טוב להיות פרפקציוניסט?
— לא רק שזה לא טוב, זה גרוע. פרפקציוניסט בונה את הבית המושלם שלו במשך עשרות שנים, מחפש אישה אידיאלית במשך עשרות שנים, כותב ספר במשך עשרות שנים. עד שהוא מחליט לעשות אפילו צעד אחד, מישהו אחר כבר גר בבית הזה, מתחתן עם האישה הזאת, כותב את הספר ומקים עסקים.
— אז איך כן צריך לפעול?
— לא צריך לנסות לעשות הכל מושלם מהפעם הראשונה. לא Windows, לא iPhone, לא Google ולא Lexus היו מושלמים כבר על ההתחלה. הם שיפרו את המוצרים שלהם בהדרגה, שלב שלב. לכן עדיף להתחיל לא נכון, אבל כן להתחיל. עדיף להכין מרק עגבניות לא הכי טעים בעולם, אבל כן להתחיל להכין אותו. עדיף ליצור אפליקציה לא הכי מושלמת בעולם, אבל כן להתחיל לבנות אותה. עסק עובד ולא מושלם עדיף על עסק מושלם שמונח במגירה. בדיוק בשביל זה צריך את המוכנות לעשות טעויות.
— וואו, אלי... האם לכל היזמים יש את התכונה הזאת?
— לא, לא לכולם. הרוב מפחדים לעשות טעויות. צריך ביצי פלדה כדי להיות מוכן לעשות אלפי טעויות ולקוות שרק ניסיון אחד יביא תוצאה רצויה. שמעת על תומס אדיסון?
— זה שהמציא את הנורה החשמלית?
— כן, הוא. אתה יודע כמה ניסויים הוא ערך כדי להדליק ת׳נורה?
— כמה?
— אלפיים ניסויים. תחשוב על המספר הזה. 1999 טעויות. כאשר אחד העיתונאים שאל אותו איך הוא שרד אלפיים כשלונות כדי ליצור נורה אחת, אדיסון ענה: ״אלו לא היו אלפיים טעויות, אלא 1999 שיטות איך לא צריך לעשות נורה״. זאת אמונה. זה ביצים. קח בן אדם רגיל, כמה ניסיונות הוא היה עושה?
— מקסימום מספר עשרות.
— במקרה הטוב...
— אלי, למה כל כך מפחיד לעשות טעויות?
— זה נובע מפחד להיראות מצחיק. תגיד, אתה יודע לרכב על אופניים?
— בוודאי.
— נפלת מהאופניים עד שלמדת לרכב עליהם?
— ברור.
— כמה פעמים נפלת?
— אולי מאות פעמים.
— הילדים מהשכונה צחקו עליך כאשר היית נופל מאופניים?
— בטח שצחקו. פעם הייתי נכנס בעמוד, פעם עולה על המדרכה.
— היה לך נעים כשצחקו עליך?
— ממש לא.
— אבל האם זה בכלל מציאותי ללמוד לרכב על אופניים בלי ליפול?
— אין מצב. זה בלתי אפשרי.
— בדיוק. אתה לא יכול ללמוד לרכב על אופניים, אם אתה מפחד ליפול. אתה לא תלמד לרכב על אופניים אם אתה מפחד להיות מצחיק. בדיוק אותו הדבר בעסקים. צפויים לך מאות טעויות וכשלונות. אתה לא יכול להימנע מהטעויות האלה ולא משנה עד כמה אתה חכם ומפותח. הופל׳ה ופתאום התעוררת עשיר ומוצלח — אלו אגדות שקיימות רק בסרטים. המציאות הרבה יותר אכזרית.
בזמן השיחה טיילתי עם אלי בגינה שלו. כאשר התקרבנו לעץ תפוחים אלי שאל:
— כמה תפוחים אתה רואה כאן?
— אולי מאה.
— כמה זרעים יש בכל תפוח?
— לא בטוח, שבעה, אולי עשרה.
— זאת אומרת כמה זרעים בסך הכל נותן העץ?
— יוצא משהו כמו 700-1000 זרעים.
— אתה יודע כמה מתוכם יהפכו לעצים?
— אולי שלוש מאות.
— לא. את מרבית הזרעים נאכל אנחנו, יחד עם התפוחים. השאר יפול על הרצפה, אבל הציפורים יאכלו אותם. ממה שנשאר רק חלק ישרוד את החורף. ממה ששרד, רק חלק קטן יקבל באביב מספיק מים, כדי להפוך לשתילים. מרבית השתילים לא ישרדו — הפרות והציפורים יאכלו אותם. ישרדו במקרה הטוב שניים-שלושה שתילים. תחשוב רגע על המתמטיקה הזאת — הטבע יוצר אלף זרעים כדי לגדל זוג עצים. זה חוק הזרעים.
— יוו...
אלי קטף תפוח מהעץ, שם לי אותו ביד ואמר:
— היזמים הטובים ביותר נכשלים 19 מתוך 20 פעמים. אבל דווקא 19 הכשלונות האלה נותנים להם סיכוי פעם אחת לפגוע בשער ולקבל מהחיים את כל מה שהם רוצים. תהיה מוכן לעשות טעויות. אל תפחד מהן. אם הצלחת לעשות את מה שרצית — קיבלת תוצאה. אם לא הצלחת — קיבלת ניסיון מה לא צריך לעשות. אתה זוכה בשני המקרים. עדיף לעשות ולהצטער שטעית, מאשר לא לעשות ולהצטער שאפילו לא ניסית.
אחרי המילים האלה הוא הלך לעניינים שלו ואני נשארתי לשבת לבד מתחת לקשת ורדים.
נגסתי בתפוח טעים שרק נקטף מהעץ וחשבתי לעצמי: איזה מצויין שאפשר לא להיות מושלם, איזה כיף שאפשר לעשות טעויות ולא להרגיש אשם.