פרק 4. השמש עדיין זורחת!
הקול של אלי העיר אותי: ״קום עצלן! באת לכאן כדי ללמוד או לנוח?!״
הסתכלתי על השעון, שהראה 5:20 בבוקר. אלי המשיך לצעוק: ״יש לך שתי דקות! תתלבש ותצא החוצה! אנחנו הולכים לטיול בוקר!״
הייתי מת לישון עוד קצת, אבל באמת שלא באתי לכאן לנוח. קפצתי מהמיטה, איכשהו שטפתי פנים, שמתי עלי בגד וקפצתי החוצה.
השמש עדיין לא זרחה, האוויר הקר חדר עד לעצמות. אבל אלי היה במכנס קצר וחולצת אדידס עם שרוולים קצרים. הוא הסתכל עלי ואמר: ״זזנו״.
— אלי, טיול בוקר בשעה 5:20?! חשוך וקר! וכל כך בא לי לישון...
— עוד יהיה לך זמן לישון, בגיל 98. עכשיו אין זמן לישון — השמש עדיין זורחת.
הוא אומר את זה כאשר בחוץ אין אפילו רמז לשמש :) אבל אם קראתם את הספר שלו ״התנ׳׳ך של היזם״, אז אתם מבינים למה אלי מתכוון כאשר הוא אומר ״השמש עדיין זורחת״.
השכל והגוף שלי עדיין לא התעוררו, אבל הקור די ריענן אותי. מה עוד שאלי אוהב ללכת מהר. הבנתי שהטיול יהיה אנרגטי ולא אצליח לנוח על הדרך.
— איך אתה חושב, מה צריך בראש ובראשונה, כדי להפוך ליזם ולהקים עסק? — שאל אלי.
— אמממ... רעיון?
— לא.
— כסף כדי להשקיע אותו בעסק?
— לא.
— קשרים?
— לא. כל זה משני.
— אז מה כן חשוב ביותר?
— הדבר החשוב ביותר שאי אפשר להצליח בלעדיו — זה רעב.
— רעב? — שאלתי, כמעט רועד מהקור.
— בידיים שלי עברו אלפי יזמים. ראיתי אנשים מאוד חכמים, משכילים, עם רעיונות גאוניים, עם ניסיון עסקי, אפילו עם כסף. אבל הם לא הצליחו לעשות כלום. כי הם לא היו רעבים. לא היתה להם מוטיבציה לעשות משהו. כמו כן ראיתי אנשים רגילים, בלי רעיונות גאוניים ובלי כסף. אבל הם היו רעבים. החיים דחקו אותם לפינה. לא היתה להם דרך חזרה. הם היו חייבים לשרוד. דווקא אלה הקימו עסקים ושינו את העולם סביבם.
— אז בשביל מה קיימים כל המכללות העסקיות והקורסים? הם הרי מלמדים להקים עסק מכל מצב.
— אם בן אדם לא רעב — שום קורס לא יעזור לו. היזם לא נולד בקורסים וברצאות חכמות. היזם נולד כאשר נשארו לו 200 שקלים אחרונים ומחר הוא חייב דחוף לשלם שכר דירה. דווקא הלחץ הזה יוצר את היזם. אי אפשר ליצור את הלחץ הזה באופן מלאכותי בכיתות ובקורסים.
— זאת אומרת זה שאני על גבול ההישרדות — זה טוב?
— זה מעולה! אפשר לאחל לך מזל טוב — יש לך סיכוי מצויין להפוך ליזם :)
חשבתי על המשפחה שלי... החסכונות שיש לי יספיקו לחודשיים. אם לא אתחיל להרוויח, בקרוב לא יהיה לי ממה לשלם משכנתא וממה לקנות אוכל לילדים.
— אלי, למה דווקא רעב הוא המוטיבטור? מה לגבי חלום? למשל, אם אני רוצה להקים סטארט-אפ חדש ולהיות אמזון חדש?
— היו לך מעל עשר שנים בשביל זה. הקמת סטארט-אפ?
— לא.
— בדיוק. החלומות לא עובדים. יותר נכון הם לא עובדים אצל יזמים מתחילים. הם מתחילים לזוז רק כאשר הם רעבים. חלומות יכולים לעבוד רק בשלב מאוחר יותר, כאשר יש לך מספיק אמצעים ומשעמם לך. ברגע הזה מופיע לך רעב, אבל לא רעב פיננסי, אלה רעב נפשי. אתה רוצה להתקדם, לגדול. ושוב, רק הרעב נותן לך כוח.
— עכשיו ברור!
השמיים סוף סוף התבהרו ונהיה טיפה יותר חם. מההליכה המהירה הגוף גם התחמם. מסביב שקט, נופים פסטורליים של הרים עטופים בעננים ושמש שהחליטה להתעורר.
— אלי, ממה אני צריך להתחיל להקים עסק?
— אתה יזם מתחיל וזה אומר שאתה צריך להתחיל להקים עסק משינוי באופי. אפילו אם יהיה לך רעיון גאוני וכסף — אתה לא תצליח להקים את העסק. כי בראש נשארת אותו שכיר שהיית.
— מה ההבדל בין שכיר ליזם? הם שניהם הרי בני אדם? כולנו עשויים בשר ודם. לא כך?
— לא, לא כך. שכיר דומה ליזם בדיוק כמו שכלב דומה לזאב. מבחוץ הם אכן מאוד דומים, אבל בפנים — הם שונים לגמרי. זאב משיג את האוכל שלו בעצמו. כלב — מחכה שישימו לו את האוכל בקערה. ברור ההבדל?
— עכשיו כן ברור! אז ממה מתחילים לשנות את האופי?
— זה בדיוק הנושא שנדבר עליו היום. כמובן, אתה לא תשנה את האופי שלך תוך יום, אבל אחרי שאספר לך על ההבדלים בין שכיר ליזם, אתה תוכל להתחיל לקבל החלטות נכונות.
— מה זה אומר ״החלטות נכונות״?
— דבר אחד ויחיד שבו אנשים שונים — זה אלו החלטות הם מקבלים בעת מצוקה. באותו מצב כל האנשים מתנהגים בצורה אחרת. למשל, היה יזם אחד, קרה איזשהו משבר במשק והוא פשט את הרגל. לא נשאר לו כלום. הוא על אפס. הוא משוטט ברחובות העיר. על מה הוא חושב?
— לא יודע...
— הוא חושב על איך להקים עסק חדש. הוא רעב ורוצה להחזיר לעצמו את רמת החיים שהוא התרגל אליה. יש מבין?
— כן.
— עכשיו תאר לעצמך שעובד שכיר פוטר מעבודתו. לא נשאר לו כלום. הוא על אפס, בדיוק כמו היזם. הוא גם משוטט ברחובות העיר. על מה הוא חושב?
— הוא חושב איך למצוא עבודה חדשה.
— בדיוק. אתה יודע מה יקרה אחרי מספר שבועות? העובד השכיר ימצא לעצמו עבודה חדשה והיזם — יקים עסק חדש. בדיוק כאן מסתתר ההבדל ביניהם. למרות ששניהם היו במצב דומה — על אפס.
אלי פתאום נעצר, הסתובב אלי, הסתכל לי בעיניים ואמר:
— עכשיו ברור לך למה הסכמתי ללמד אותך? כי אתה קיבלת החלטה שונה מעובד שכיר רגיל, אתה שברת את המחשבה הסטראוטיפית של עובד שכיר. במצב מצוקה אתה החלטת לא לחפש עבודה חדשה, אלה החלטת להיות יזם. הגעת לכאן ובכך הוכחת שאתה באמת רוצה את זה. אדם שהחליט לשנות את הדפוס ההתנהגותי שלו — יש לו את כל הסיכויים כדי להפוך ליזם. זה ברור לך עכשיו?
— כן! ברור! תודה שאתה עוזר לי!
— היום אנחנו נעסוק בשינוי האופי שלך. תשנה את האופי — תקבל החלטות אחרות. תקבל החלטות אחרות — תגיע לתוצאות אחרות. השינוי בכיס מתחיל מהשינוי בראש.
הטיול שלנו הגיע לסיומו. חזרנו לאחוזה. טיול אנרגטי של שעה מאוד ריענן אותי. חשבתי שיהיה לי קצת זמן כדי לנוח, אבל אלי לקח אותי לבריכה.
הוא קפץ לבריכה ונכנס עם כל הגוף מתחת למים. אני קפצתי אחריו. מסתבר שהקור האיום שהיה בשעה 5:20 בבוקר, כאשר יצאנו לטיול — היה קור עדין ונעים ביחס לקור של המים בבריכה! אבל אחרי חמש דקות שביליתי בבריכה, יצאתי משם מלא בכוח ובאנרגיה. עשיתי מקלחת חמה והלכנו לאכול ארוחת בוקר.
לאלי יש מאפיה פרטית שבה אופים לחם. את החיטה אלי מגדל בשדה שלו, כדי שהיא תהיה נקיה וללא כימיקלים. אי אפשר להשוות את הטעם של הלחם הזה עם שום מאפה שקונים בחנות. בא לך לאכול את הלחם הזה בכל צורה ועם כל דבר — עם חמאה, עם גבינה, עם דבש, עם ביצים ואפילו עם פירות.
אחרי ארוחת הבוקר הלכנו למשרד של אלי, כדי להמשיך את השיחה.
הקול של אלי העיר אותי: ״קום עצלן! באת לכאן כדי ללמוד או לנוח?!״
הסתכלתי על השעון, שהראה 5:20 בבוקר. אלי המשיך לצעוק: ״יש לך שתי דקות! תתלבש ותצא החוצה! אנחנו הולכים לטיול בוקר!״
הייתי מת לישון עוד קצת, אבל באמת שלא באתי לכאן לנוח. קפצתי מהמיטה, איכשהו שטפתי פנים, שמתי עלי בגד וקפצתי החוצה.
השמש עדיין לא זרחה, האוויר הקר חדר עד לעצמות. אבל אלי היה במכנס קצר וחולצת אדידס עם שרוולים קצרים. הוא הסתכל עלי ואמר: ״זזנו״.
— אלי, טיול בוקר בשעה 5:20?! חשוך וקר! וכל כך בא לי לישון...
— עוד יהיה לך זמן לישון, בגיל 98. עכשיו אין זמן לישון — השמש עדיין זורחת.
הוא אומר את זה כאשר בחוץ אין אפילו רמז לשמש :) אבל אם קראתם את הספר שלו ״התנ׳׳ך של היזם״, אז אתם מבינים למה אלי מתכוון כאשר הוא אומר ״השמש עדיין זורחת״.
השכל והגוף שלי עדיין לא התעוררו, אבל הקור די ריענן אותי. מה עוד שאלי אוהב ללכת מהר. הבנתי שהטיול יהיה אנרגטי ולא אצליח לנוח על הדרך.
— איך אתה חושב, מה צריך בראש ובראשונה, כדי להפוך ליזם ולהקים עסק? — שאל אלי.
— אמממ... רעיון?
— לא.
— כסף כדי להשקיע אותו בעסק?
— לא.
— קשרים?
— לא. כל זה משני.
— אז מה כן חשוב ביותר?
— הדבר החשוב ביותר שאי אפשר להצליח בלעדיו — זה רעב.
— רעב? — שאלתי, כמעט רועד מהקור.
— בידיים שלי עברו אלפי יזמים. ראיתי אנשים מאוד חכמים, משכילים, עם רעיונות גאוניים, עם ניסיון עסקי, אפילו עם כסף. אבל הם לא הצליחו לעשות כלום. כי הם לא היו רעבים. לא היתה להם מוטיבציה לעשות משהו. כמו כן ראיתי אנשים רגילים, בלי רעיונות גאוניים ובלי כסף. אבל הם היו רעבים. החיים דחקו אותם לפינה. לא היתה להם דרך חזרה. הם היו חייבים לשרוד. דווקא אלה הקימו עסקים ושינו את העולם סביבם.
— אז בשביל מה קיימים כל המכללות העסקיות והקורסים? הם הרי מלמדים להקים עסק מכל מצב.
— אם בן אדם לא רעב — שום קורס לא יעזור לו. היזם לא נולד בקורסים וברצאות חכמות. היזם נולד כאשר נשארו לו 200 שקלים אחרונים ומחר הוא חייב דחוף לשלם שכר דירה. דווקא הלחץ הזה יוצר את היזם. אי אפשר ליצור את הלחץ הזה באופן מלאכותי בכיתות ובקורסים.
— זאת אומרת זה שאני על גבול ההישרדות — זה טוב?
— זה מעולה! אפשר לאחל לך מזל טוב — יש לך סיכוי מצויין להפוך ליזם :)
חשבתי על המשפחה שלי... החסכונות שיש לי יספיקו לחודשיים. אם לא אתחיל להרוויח, בקרוב לא יהיה לי ממה לשלם משכנתא וממה לקנות אוכל לילדים.
— אלי, למה דווקא רעב הוא המוטיבטור? מה לגבי חלום? למשל, אם אני רוצה להקים סטארט-אפ חדש ולהיות אמזון חדש?
— היו לך מעל עשר שנים בשביל זה. הקמת סטארט-אפ?
— לא.
— בדיוק. החלומות לא עובדים. יותר נכון הם לא עובדים אצל יזמים מתחילים. הם מתחילים לזוז רק כאשר הם רעבים. חלומות יכולים לעבוד רק בשלב מאוחר יותר, כאשר יש לך מספיק אמצעים ומשעמם לך. ברגע הזה מופיע לך רעב, אבל לא רעב פיננסי, אלה רעב נפשי. אתה רוצה להתקדם, לגדול. ושוב, רק הרעב נותן לך כוח.
— עכשיו ברור!
השמיים סוף סוף התבהרו ונהיה טיפה יותר חם. מההליכה המהירה הגוף גם התחמם. מסביב שקט, נופים פסטורליים של הרים עטופים בעננים ושמש שהחליטה להתעורר.
— אלי, ממה אני צריך להתחיל להקים עסק?
— אתה יזם מתחיל וזה אומר שאתה צריך להתחיל להקים עסק משינוי באופי. אפילו אם יהיה לך רעיון גאוני וכסף — אתה לא תצליח להקים את העסק. כי בראש נשארת אותו שכיר שהיית.
— מה ההבדל בין שכיר ליזם? הם שניהם הרי בני אדם? כולנו עשויים בשר ודם. לא כך?
— לא, לא כך. שכיר דומה ליזם בדיוק כמו שכלב דומה לזאב. מבחוץ הם אכן מאוד דומים, אבל בפנים — הם שונים לגמרי. זאב משיג את האוכל שלו בעצמו. כלב — מחכה שישימו לו את האוכל בקערה. ברור ההבדל?
— עכשיו כן ברור! אז ממה מתחילים לשנות את האופי?
— זה בדיוק הנושא שנדבר עליו היום. כמובן, אתה לא תשנה את האופי שלך תוך יום, אבל אחרי שאספר לך על ההבדלים בין שכיר ליזם, אתה תוכל להתחיל לקבל החלטות נכונות.
— מה זה אומר ״החלטות נכונות״?
— דבר אחד ויחיד שבו אנשים שונים — זה אלו החלטות הם מקבלים בעת מצוקה. באותו מצב כל האנשים מתנהגים בצורה אחרת. למשל, היה יזם אחד, קרה איזשהו משבר במשק והוא פשט את הרגל. לא נשאר לו כלום. הוא על אפס. הוא משוטט ברחובות העיר. על מה הוא חושב?
— לא יודע...
— הוא חושב על איך להקים עסק חדש. הוא רעב ורוצה להחזיר לעצמו את רמת החיים שהוא התרגל אליה. יש מבין?
— כן.
— עכשיו תאר לעצמך שעובד שכיר פוטר מעבודתו. לא נשאר לו כלום. הוא על אפס, בדיוק כמו היזם. הוא גם משוטט ברחובות העיר. על מה הוא חושב?
— הוא חושב איך למצוא עבודה חדשה.
— בדיוק. אתה יודע מה יקרה אחרי מספר שבועות? העובד השכיר ימצא לעצמו עבודה חדשה והיזם — יקים עסק חדש. בדיוק כאן מסתתר ההבדל ביניהם. למרות ששניהם היו במצב דומה — על אפס.
אלי פתאום נעצר, הסתובב אלי, הסתכל לי בעיניים ואמר:
— עכשיו ברור לך למה הסכמתי ללמד אותך? כי אתה קיבלת החלטה שונה מעובד שכיר רגיל, אתה שברת את המחשבה הסטראוטיפית של עובד שכיר. במצב מצוקה אתה החלטת לא לחפש עבודה חדשה, אלה החלטת להיות יזם. הגעת לכאן ובכך הוכחת שאתה באמת רוצה את זה. אדם שהחליט לשנות את הדפוס ההתנהגותי שלו — יש לו את כל הסיכויים כדי להפוך ליזם. זה ברור לך עכשיו?
— כן! ברור! תודה שאתה עוזר לי!
— היום אנחנו נעסוק בשינוי האופי שלך. תשנה את האופי — תקבל החלטות אחרות. תקבל החלטות אחרות — תגיע לתוצאות אחרות. השינוי בכיס מתחיל מהשינוי בראש.
הטיול שלנו הגיע לסיומו. חזרנו לאחוזה. טיול אנרגטי של שעה מאוד ריענן אותי. חשבתי שיהיה לי קצת זמן כדי לנוח, אבל אלי לקח אותי לבריכה.
הוא קפץ לבריכה ונכנס עם כל הגוף מתחת למים. אני קפצתי אחריו. מסתבר שהקור האיום שהיה בשעה 5:20 בבוקר, כאשר יצאנו לטיול — היה קור עדין ונעים ביחס לקור של המים בבריכה! אבל אחרי חמש דקות שביליתי בבריכה, יצאתי משם מלא בכוח ובאנרגיה. עשיתי מקלחת חמה והלכנו לאכול ארוחת בוקר.
לאלי יש מאפיה פרטית שבה אופים לחם. את החיטה אלי מגדל בשדה שלו, כדי שהיא תהיה נקיה וללא כימיקלים. אי אפשר להשוות את הטעם של הלחם הזה עם שום מאפה שקונים בחנות. בא לך לאכול את הלחם הזה בכל צורה ועם כל דבר — עם חמאה, עם גבינה, עם דבש, עם ביצים ואפילו עם פירות.
אחרי ארוחת הבוקר הלכנו למשרד של אלי, כדי להמשיך את השיחה.