ביצים לא מלמדות תרנגולת
כשהייתי צעיר וחסר ניסיון, כל הזמן ניסיתי ללמד את ההורים שלי משהו חדש, נתתי להם עצות איך לנהל נכון את העניינים, איך לחיות ואיך לאכול נכון.
זה נמשך עד שלאון גדל קצת. פעם אחת הוא בא אליי ובמבט חכם התחיל לתת לי עצות בענייני עסקים.
בהתחלה כמובן שמחתי — הילד גדל, התבגר, למד משהו. אבל אחר כך פשוט הקשבתי לו בשקט וזה הצחיק אותי — ראיתי את עצמי מהצד, כשהייתי "מלמד" את ההורים שלי איך נכון לחיות ולנהל את העניינים.
הבנתי שלא צריך ללמד את ההורים שלך, לא משנה כמה חכם אתה חושב שאתה. מבחינת המעמד שלך, זה פשוט לא התפקיד שלך. ביצים לא מלמדות תרנגולת. אתה לא המורה. אתה לא השופט. אתה לא היועץ. אתה בן. או בת. וזה התפקיד היחיד שלך.
תעזבו את ההורים בשקט. הם חיים כפי שהם יודעים לחיות. אין לכם זכות לא לשפוט אותם ולא לנסות לשנות אותם. הם נתנו לכם את כל מה שהם יכלו. אתם יכולים לחיות טוב יותר? כל הכבוד. לכו בדרך שלכם ותחיו טוב יותר.
ולהורים, במקום עצות שלא ביקשו, תביעו את האהבה שלכם. הם לא צריכים הרבה. מספיק לשלוח הודעה: "אמא, המטוס נחת". ולפעמים להגיד: "אני אוהב אתכם. אתם ההורים הכי טובים!". זה כל האושר של ההורים — לדעת שהילד שלהם, שכבר גדל והפך למבוגר, עדיין זוכר אותם.