לקרוא

אני רוצה לספר לכם קצת על הילדות שלי. הרי גם אני הבן של מישהו וגם לי יש הורים :)

יש לי מזל גדול. בגיל שנתיים אבא שלי לימד אותי לקרוא. אמא סיפרה לי איך הוא לימד אותי — על דפים גדולים הוא כתב אותיות ופיזר אותן ברחבי החדר. ואני הייתי צריך למצוא את האות הנכונה ולהביא לו אותה.

בגיל שלוש כבר קראתי ספרים. בגיל שש כבר למדתי בכיתה א'. היה לי מאוד משעמם, כי כבר ידעתי לקרוא ולספור.

במקום להקשיב למורה, קראתי ספרים. על זה היו נוזפים בי. היו מזמינים את ההורים שלי לבית הספר. זה לא עזר. בסופו של דבר העבירו אותי לשולחן האחרון, שם יכולתי לקרוא ספרים בשקט בזמן שהאחרים למדו לקרוא ולכתוב.

שיגעתי את כולם עם הקריאה שלי. קראתי בשירותים. הלכתי לישון עם ספר. בדרך כלל זו הייתה איזושהי אנציקלופדיה. אפילו בבית התחילו להחביא ממני ספרים. היו מכבים לי את האור ולא מרשים לי לקרוא בלילות, אבל הייתי לוקח פנס וקורא מתחת לשמיכה.

התשוקה לספרים נשארה איתי עד היום. במהלך שנים של קריאה בלתי פוסקת פיתחתי שיטה משלי לקריאה מהירה, ועד היום אני קורא 3-5 ספרים ביום. אחד — במיטה, מיד כשאני מתעורר. השני — במהלך היום. השלישי — לפני השינה. זה המינימום.

פעם הייתי במוסקבה, נכנסתי לחנות ספרים, נשאבתי לזה ו... קניתי שם בערך מאה ספרים. נאלצתי לקנות במיוחד עוד שתי מזוודות, כי כל הספרים לא נכנסו למזוודה שלי.

ארזתי הכל. אני נוחת בטביליסי, המכס עוצר אותי ואומר: "תפתח בבקשה את המזוודות".

הם בדקו את כל הספרים, הפכו את כל המזוודות. התברר שכמות כזאת של ספרים עוררה אצלם חשד. הם חשבו שאני מעביר בתוך הספרים כסף או משהו לא חוקי אחר.

אחרי שבדקו היטב את כל המזוודות, הם התנצלו ואמרו שבמשך עשרות שנים של עבודה במכס, הם מעולם לא ראו נוסע שהביא איתו כל כך הרבה ספרים כדי לקרוא.

כן, אני חולה על ספרים. אני מת על ספרים. כל ספר — הוא ידע חדש, אדם חדש, נקודת מבט חדשה על החיים, עולם חדש!

אבא יקר, תודה לך על שלימדת אותי לקרוא! מוקדם. מהר. באהבה. זו המתנה היקרה ביותר שנשארה איתי לכל החיים!