הסיגריות של סבא

1. סבא שלי, ז"ל, היה מעשן. הוא היה מחזיק 3 חפיסות שונות של סיגריות בכיסים שונים.

2. בכיס אחד היו לו הסיגריות הכי זולות (כמו טיים), בכיס השני - סיגריות שרוב האנשים היו מעשנים (כמו מלבורו) ובכיס השלישית היו לו סיגריות הכי יוקרתיות (ממש כמו סיגרים מקובה).

3. בזמנו הסטאטוס של אדם היה נמדד לפי מה שהוא מעשן.

4. בשיחות יומיומיות עם אנשים, הוא היה מוציא את החפיסה שהייתה מתאימה למצב. עם עניים היה מוציא את הסיגריות הפשוטות ביותר. עם עשירים - את הסגריות היקרות ביותר.

5. אם הוא רצה להראות שהסטטוס שלו נמוך ממישהו אחר - היה מוציא סיגריות זולות בזמן שמישהו אחר היה מעשן סיגריות יקרות. אם היה צריך ״להרגיע״ מישהו - היה מוציא סיגריות יקרות בזמן שאחר היה מעשן סיגריות זולות.

6. למדתי מסבא שלי כלל מאוד חשוב: דבר עם כל אחד בשפה שלו.

7. מאז שלמדתי את הכלל הזה, עם עובדים אני מדבר בשפה של עובדים, עם יזמים - בשפה של יזמים, עם אנשים משכילים - בשפה מדעית, עם עבריינים - בשפה של עבריינים ועם ילדים - בשפה שהם מסוגלים להבין.