פרק 6. אתה מתכנת? תבנה לי תוכנה!

מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא, חזרתי לאשקלון והתחלתי לחפש עבודה. רציתי לקחת הפסקה קצרה, לעבוד כמה שנים בתור מתכנת, לצבור ניסיון, לחוש את עולם ההיי-טק מבפנים ואז לתפוס כיוון חדש ומעניין.

הכנתי קורות חיים יפים לפי כל הכללים ושלחתי מאות עותקים לכל חברות ההיי-טק - החל מגדולות, כגון אמדוקס ואינטל ועד לקטנות ביותר.

עברו שבוע, שבועיים, שלושה. התחילו להגיע תשובות. אבל לא אלה שציפית להן. "אתה לא מתאים לנו", "בשלב זה החלטנו לא לקבל אותך לעבודה", "יש לך פחות מדי ניסיון" וכו'.

הייתה זו שנת אלפיים, בה התמוטט הנאסד"ק (הבורסה האמריקנית המתמחה במניות של חברות היי-טק) ובועת ההיי-טק התנפצה.

אפילו מתכנתים מנוסים ונחוצים פוטרו בהמוניהם. לאחרים קיצצו בשכר. השכר של מומחים ירד מ-20-30 אלף שקל בחודש, ל-8-10 אלף, ורק תפילה בפיהם - שלא יפוטרו. לעומתם, הייתי טירון וכמובן אף אחד לא קבל אותי לעבודה.

הרגשתי נורא: אני מתגורר בבית של ההורים, למרות שהתרגלתי לחיות לבד! התרגלתי לחיים עצמאיים! אני רוצה להישאר ער עד מאוחר, אני רוצה לישון עד אחת אחר הצהריים, אני רוצה להקשיב למוזיקה רועשת, אני רוצה לחרוק מיטה בלילה, אני רוצה לעשות בלגן! אבל בבית של ההורים זה בלתי אפשרי... אני רוצה חופש, אבל אין לי כסף לשלם עליו! הצילו!

כמעט חודש עבר מאז שחזרתי לאשקלון. טיפסתי על קירות מרוב שעמום, שיחקתי במשחקי מחשב, אכלתי וישנתי. ישנתי וחיכיתי שמישהו יתקשר ויציע עבודה.

אני זוכר את הרגע, בו קיבלתי עוד סירוב בדואר, הפעם מאמדוקס. קימטתי את המכתב וזרקתי אותו לפח. אבל כאשר נרגעתי, הוצאתי אותו מפח אשפה, יישרתי והנחתי בתיקייה, למזכרת. המכתב הזה עדיין אצלי.

היום, כעבור שנים רבות, אני שמח כי אז פרץ המשבר ולא הצלחתי להשיג עבודה. אם הייתי מתקבל לעבודה, הייתי נקבר שם לכל החיים. הייתי יושב היום באיזה משרד משעמם, מקליד במקלדת תחת לזמזום שקט של המזגנים, עובד בשביל אחרים, מקווה שלא יפטרו אותי, חולם על מזדה 3 על חשבון המעסיק וסופר ימים עד הפנסיה.

בעת שחרורי מהצבא, החנות של אבא הפכה לבוטיק חמוד ויציב לתכשיטים. אצל אבא כבר עבדו ארבעה עובדים. היו הרבה לקוחות קבועים.

ערב אחד, אני יושב עם אבא בסלון, אנחנו מדברים, והוא אומר לי: "אלי, בינתיים, עד שאתה בבית, עד שתמצא עבודה, תבנה לי תוכנה קטנה לניהול החנות שלנו - ניהול מחסן, בקרת מכירות, ניהול חשבונות בנק, תאריכים לפדיון שיקים, כי אני התעייפתי מניהול כל זה ב- Excel. הרי אתה מתכנת, אתה צריך לדעת איך לבנות כזו תוכנה, נכון?״.

אני, עם גאווה של סופר-גורו-מתכנת, שזה עתה סיים את הלימודים בטכניון, עונה כי זוהי משימה פשוטה ואסיים אותה תוך מספר שבועות.

למחרת בבוקר התיישבתי ליד המחשב כדי לבנות תוכנה ו... הבנתי כי תעודה של הטכניון זה בהחלט מגניב, אבל במציאות, למעט גאווה עצמית, זה לא נותן כלום.

ללא ניסיון אתה לא שווה כלום.

לא ידעתי ממה להתחיל. בטכניון למדנו אלגוריתמים מסובכים ותאוריה, אבל לכל החוכמה הזאת לא היה שום קשר למציאות.

מה לעשות? בלאו הכי אני עדיין תקוע בבית ולא עושה כלום. אז Let’s נתחיל ונראה.

הלכתי לחנות ספרים, קניתי שני תריסר ספרים שונים על תכנות והתחלתי ללמוד. בתיאוריה, היינו צריכים ללמוד את כל זה בטכניון, אבל כמו שאמרתי, הידע שנרכש באוניברסיטה והמציאות המעשית רחוקים מאוד זה מזה.

התברר שהתוכנה שאבא ביקש לבנות, הייתה בית הספר האמיתי והאוניברסיטה האמיתית לתכנות! הייתי מתעורר בשבע בבוקר, לומד מהספרים ומיד ניגש ליישם את מה שלמדתי - לבנות ולשפר את התוכנה. הייתי הולך לישון הרבה אחרי חצות - תכנות הפך לתשוקה החדשה שלי.


כותב תוכנה לאבא. באמצע העבודה.
בערבים, כשאבא היה חוזר מהחנות, היינו עוברים על התוכנה והוא היה אומר מה להוסיף בה עוד, מה לא תקין ומה צריך לשפר.

תוך מספר חודשים, מתוכנה פשוטה לניהול חנות קטנה, היא הפכה לתוכנה ענקית לניהול חברה, מחסן, כספים וחשבונות בנק.

כמובן, עבדתי עליה הרבה יותר משבועיים, אבל זה הפך אותי למתכנת אמיתי. תודה נוספת לאבא! חוסר שביעות רצונו התמידי מהתוכנה, תשוקתו הקבועה לשפר ולהוסיף בה דברים, עשו את מה שהטכניון לא הצליח לעשות.

כמעט שנה שלמה ביליתי ליד המחשב. משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות הייתי שקוע בכתיבת התוכנה. הכל קיבל עדיפות שניה - קריירה, כסף וחופש. כל הזמן שלי הוקדש לתוכנה.

אבל הכל תמיד מגיע לקיצו. יום אחד התוכנה הייתה מוכנה. התחת שלי הפכה למרובע מרוב ישיבה מול המחשב. רציתי להמשיך הלאה, רציתי אקשן, רציתי כסף! הכסף שהרווחתי בחיפה כמעט נגמר. נשארו אלפים בודדים - הגיע הזמן להרוויח.

מה נעשה? כמו תמיד, צריך לנצל את מה שיש! מה יש לי? אני יודע לדבר עם אנשים, אני יודע לתכנת ויש לי תוכנה מוכנה!

קראתי לתוכנה Money Inspector, כלומר, מפקח על הכספים והחלטתי למכור אותה לאנשי עסקים. למה לא?

למעשה לא היו בשוק עדיין תוכנות כמו Money Inspector. היה כמובן Excel ותוכנות דומות. אבל בכל אופן, התוכנות האלה לא היו מותאמות למציאות הישראלית, בטח לא לעסקים קטנים בישראל.

שיניתי קצת את התוכנה, הורדתי ממנה את כל המודולים שהיו קשורים לעסק של התכשיטים.

בדרך הרגילה לי, התחלתי לעבור מדלת לדלת, מעסק לעסק - השיטה הבדוקה תמיד עובדת. נכנסתי לכל החנויות, לכל המשרדים ושאלתי: "באיזו תוכנה אתם משתמשים כדי לנהל את העסק?". הם היו עונים: "בשביל מה אנחנו צריכים תוכנה? אנחנו מסתדרים מצויין גם בלי תוכנה".

אז הייתי שואל שאלה הבאה: "אתה יודע מתי בדיוק השיק צריך לצאת? מתי וכמה שיקים צריכים להיכנס? מאיזה לקוח ובאיזה סכום? אתה יודע באיזה תאריך יורד החזר ההלוואה ומאיזה חשבון הבנק? אה, יש לך חמישה חשבונות? אתה זוכר את כל התאריכים של כל ההוצאות ושולט בכל הוצאה?״.

איש עסקים ישראלי ממוצע, שיש לו מספר חשבונות בבנקים, שמוציא תריסר צ'קים ביום ומציע ללקוחות סחורה בתשלום דחוי – כמובן לא היה מסוגל לענות על כל השאלות האלה.

לכן, לאחר השאלות שלי, הם היו נתקעים. ואז הייתי מוציא את המחשב הנייד שלי, כמו קוסם מושך ארנב מתוך הכובע, ומראה להם את Money Inspector, מסביר כמה קל ונוח לעבוד עם התוכנה וכמה יכולות שימושיות יש בה.

הייתי אומר לבעל העסק: "תעבוד עם Money Inspector חודש בחינם. בעוד חודש אחזור ואם תהיה מעוניין בתוכנה, שלם לי 129 ₪ לחודש ".

אימצתי את הגישה מהעבודה בקופת חולים כללית, כשמכרתי את החוזים שלהם כסטודנט. מה שעובד - צריך להעתיק.

ביום אחד הייתי מצליח להגיע ל 5-7 בעלי עסקים. יותר ממחצית מהם היו מסכימים לעבוד עם התוכנה. הם לא סיכנו שום דבר ולא הפסידו כלום.

בעלי עסקים רבים ביקשו להוסיף לתוכנה מודולים ייחודיים עבור העסק שלהם. הם שילמו עוד כמה אלפי שקלים עבור המודולים האלה והייתי מוסיף אותם.

באחת הפגישות האלה פגשתי בחור מאוד מעניין בשם סת דיוויס. העיסוק שלו היה למצוא מוצרים בעלי פוטנציאל טוב בשוק, ולשכנע את בעלי המוצרים האלה להעלות אותם לחנויות מקוונות, אשר צברו תאוצה - wallashops, olsale, sakal ועוד. על כל מכירה הוא היה מקבל את העמלה שלו.

היזם הרגיל לא היה מצליח להגיע אל כל החנויות המקוונות האלה, אך סת היה מעלה תוך שבוע את הסחורה כמעט לכל החנויות הקיימות.

סת נדלק על תוכנת Money Inspector ואמר שהוא רוצה להעלות אותה לחנויות. אבל היה "אבל" אחד - אפשר היה למכור אותה רק בתשלום חד פעמי ולא כמנוי חודשי, כפי ששילמו לי בעלי עסקים.

נעמדתי מול דילמה: אם אתחיל למכור את התוכנה במחיר קבוע - אאבד את הלקוחות שמשלמים לי תשלום חודשי. כבר היו לי כ -250 לקוחות כאלה. לא רציתי לאבד הכנסה פסיבית קבועה. בנוסף, לא אלך לקלקל את השם שלי - מה הלקוחות שלי יחשבו עלי, כשיגלו שהם משלמים תשלום חודשי עבור מה שאחרים יכולים לקנות במחיר חד פעמי?

הפתרון לא איחר לבוא: יצרתי גרסה נוספת של התוכנה וקראתי לה Money Inspector 3.12 . הורדתי ממנה חלק מהפונקציות המיועדות אך ורק לאנשי עסקים מתקדמים. על הגרסה הפשוטה של ​​תוכנה קבעתי מחיר קבוע של 399 שקלים. מהכסף הזה, החנות המקוונת לקחה 100 שקל לעצמה, סת לקח גם 100 שקל לעצמו, ולי נשארו 199 שקל. לא רע.

סת בדק את התוכנה החדשה. הוא אהב אותה ואמר כי המוצר מתאים לא רק לאנשי עסקים, אלא גם למשתמשים רגילים, אשר רוצים לשלוט בהכנסות והוצאות שלהם.

באותה תקופה לא הייתה בשוק תוכנה בעברית שדומה לשלי. התוכנות באנגלית לא התאימו לשוק הישראלי - המציאות הישראלית שונה במידה ניכרת מהאירופאית והאמריקאית. אנו משתמשים בפנקס שיקים, אצלנו מבצעים רכישות בתשלומים, אצלנו הכל מימין לשמאל וכו'.

התוכנה הנורמלית היחידה, שבה ניתן היה איכשהו לנהל חשבון הוצאות והכנסות, נשארה אקסל, אבל זה היה מייגע מאוד ומשעמם. התוכנה שלי הותאמה לחלוטין למציאות הישראלית והייתה קלה מאוד להפעלה. תוך חצי שעה ניתן היה ללמוד להשתמש בה.

כעבור מספר ימים, תוכנת Money Inspector 3.12 הופיעה בחנויות מקוונות. כבר באותו יום, החלו המכירות הראשונות. בשעות ערב מאוחרת סת היה שולח לי את השמות והכתובות של הלקוחות. בלילה הייתי מקליט את התוכנה לדיסקים ובבוקר רץ לדואר כדי לשלוח אותם ללקוחות.

אני מבין שהיום זה נשמע הזוי - להקליט תוכנות על דיסקים ולשלוח אותן בדואר, אבל באותם הימים, לא כל אחד יכול היה להוריד תוכנות באינטרנט. אפילו אינטרנט לא היה בכל בית.

Money Inspector 3.12 הפך להיות להיט וצבר תאוצה מיום ליום. התוכנות נמכרו כמו לחמניות חמות - 5 תוכנות, 10 תוכנות, 25 תוכנות ביום!

חנויות מקוונות ראו שהתוכנה מאד מבוקשת וקידמו אותנו באתרים שלהם. המכירות פשוט פיצצו את השוק. כולם היו מאושרים - חנויות מקוונות היו מאושרות, סת היה מרוצה, לקוחות היו מאושרים, ואני מאושר עד השמיים - סוף סוף הגיע הזמן ליהנות מהרווחים החדשים :)

רציתי להיות מעורב בכל מה שקורה עם התוכנה, לכן החלטתי לציין את מספר הטלפון הפרטי שלי על הקופסה של הדיסק. לקוחות רבים צלצלו אלי - חלקם כדי להודות, חלקם ביקשו להוסיף פונקציות נוספות, חלקם לא הצליחו להתקין את התוכנה במחשב.

הייתי מתיישב באופל האדומה שלי ונוסע למשרד או לדירה של הלקוחות, גם אם היו גרים בירושלים או באילת. הייתי הולך בעצמי ועוזר להם להתקין את התוכנה. לפעמים הדרך אל הלקוח הייתה יקרה יותר מהתוכנה עצמה.

בדרך כלל שבוע לאחר שליחת הדיסק, הייתי מצלצל ללקוחות לברר האם הם קיבלו את התוכנה, האם הצליחו להתקין אותה, האם יש להם הצעות או שאלות. הלקוחות היו מאוד מעריכים גישה כזו.

אם הקונה לא היה מרוצה ממשהו בתוכנה, הייתי מציע לו החזר כספי ועוד באותו יום מעביר לו 399 שקלים לחשבון. יתרה מזאת, הייתי משאיר את התוכנה לקונה במתנה.

נכון, הייתי מפסיד כסף, כי לא סת ולא חנויות מקוונות לא היו מחזירים לי את חלקם. אבל זכיתי בהרבה יותר מכסף. שם טוב שווה הון. עדיף להפסיד כסף, מאשר לקבל לקוח ממורמר שיקלקל את שמך.

לקוח אחד הופתע כל כך מהמעשה שלי, שהתקשר אלי למחרת ושוב שילם על התוכנה, כי החליט להשתמש בה. בנוסף ביקש ממני להוסיף לו שלושה מודולים ייחודיים לעסק שלו ושילם לי 8,000 שקל. מאוחר יותר נהיינו חברים טובים והוא היה הזמין ממני תוכנות חדשות לעסק שלו באופן קבוע.

מאגר הלקוחות שלי גדל מיום ליום. כל יום נכנס כסף לחשבון. לא מיליונים, כמובן, אבל היה מספיק כדי לעבור מדירת ההורים לדירה פרטית משלי, לפתוח משרד קטן, להעסיק שם שני מתכנתים ולהתמסר לשיווק.

בשבילי זה היה עסק רציני ראשון: משרד, עובדים, ראיית חשבון. לפני כן עשיתי הכל לבד - כתבתי את התוכנות בעצמי, מכרתי אותן בעצמי וגם שילמתי משכורת לעצמי. אבל עכשיו הכל שונה, רציני יותר. צריך לדאוג למשימות למתכנתים, לפקח, לשלם משכורות.

נכנסתי לעולם חדש, עם המון טעויות, נפילות והפתעות בלתי צפויות. העובדים לא תמיד היו מגיעים לעבודה בזמן. לא תמיד עמדו במשימות. לא תמיד עבדו כמו שצריך. נאלצתי ללמוד להתמודד בדחיפות עם הבעיות האלה שצצו מכל פינה.

שכרתי את המשרד ברחוב מרכזי של אשקלון, מדרחוב. המשרד היה קטן, 23 מ"ר, בקומה שלישית של בניין מסחרי ישן, לכן השכירות לא הייתה כל כך גבוהה.

הגיע הזמן להתרכז באופן מלא בשיווק ומכירות.

הייתי מגדיל את מאגר הלקוחות, מתקשר לכל הלקוחות ומחפש עסקים חדשים שרוצים להשתמש בתוכנה שלי.

תוך כדי הכרות איתי, אנשים רבים היו מגלים שאני מתכנת ובעלים של בית תוכנה והיו אומרים לי: "תבנה לי אתר!".

היה להם סטראוטיפ בראש: אם אתה מתכנת ויש לך בית תוכנה, אז אתה בונה אתרים. השנה הייתה 2002 - בום של בניית אתרים. כל מי שהייתה לו אפשרות כספית, רצה אתר אינטרנט משלו.

הייתי עונה שאני לא בונה אתרים. הייתי צריך לחזור על המשפט הזה כמעט כל יום, עד שסוף סוף נפל לי האסימון: "אל תסרב ללקוחות! תן להם את מה שהם מבקשים!".

כמובן, בניית אתרים לא היה התחום הראשי שלי, אבל בתור מתכנת התחלתי להתעניין בנושא חדש. בנוסף, זה יאפשר לי להרחיב את כמות המוצרים שלי, להגדיל את מספר הלקוחות.

לקחתי מתכנת נוסף שהיה מומחה לבניית אתרי אינטרנט והתחלתי לבנות אתרים לאנשי עסקים. לקוחות האלה נעימים יותר ויש להם יותר כסף. אנשי עסקים היו קהל היעד שלי. כמעט כל מי שהזמין אתר, קנה את התוכנה. ולהיפך.

התברר שבניית אתרים היה עסק מאוד רווחי. עבור כל אתר שילמו לי בממוצע בין 5,000 ל -10,000 שקל. הכנסה נוספת לא רעה עבור חברה קטנה.

הייתי משלם למתכנת 1,500-2,500 שקל עבור כל אתר ואני עסקתי במכירות.


המשרד הראשון שלי באשקלון. נותן משימות למתכנת.
מכירות של Money Inspector היו מאד מוצלחות, אבל ידעתי שהאושר הזה לא יימשך זמן רב. בקרוב המתחרים יכנסו לשוק עם תוכנות חדשות. מוצרים ורעיונות טובים תמיד מועתקים מהר ועליך להיות מוכן לזה מראש.

כדי להתכונן לשינוי ולפתח את העסק שלי, בניתי תוכנה חדשה - Pinkas. זו הייתה תוכנה לניהול והפקה של חשבוניות, קבלות, חישובי שכר, ניהול מלאי וכו'.

ב-Money Inspector לא היו פונקציות האלה, כי הן נדרשות רק למנהלי חשבונות. בהתחלה חשבתי להרחיב את Money Inspector, אבל הבנתי שמאוד קשה להוציא רווח מעדכונים בתוכנה. הרבה יותר קל להרוויח מהמכירה של תוכנה חדשה.

בשוק לא היה דבר דומה לתוכנה החדשה שלי. רק תוכנה אחת - חשבשבת, אבל היא נכתבה עבור רואי חשבון. היא הייתה גדולה, מסורבלת, נראתה זוועה והייתה בלתי נסבלת. לאיש עסקים ממוצע היה בלתי אפשרי להבין אותה בעצמו. היה נדרש לעבור קורס מיוחד כדי ללמוד איך להשתמש בה. ברצינות.

כתבתי את תוכנת Pinkas לאנשי עסקים רגילים, לאנשים פשוטים, שלא היו צריכים להשקיע הרבה מחשבה – רק תפעיל את התוכנה והכל ברור מיד – על איזה כפתור ללחוץ ומה לעשות.

מכירת Pinkas הייתה ממש תענוג. כאשר נכנסתי לשוק עם תוכנת Pinkas, היה לי מאגר ענק של לקוחות מרוצים מ-Money Inspector. הצעתי את Pinkas לכל הלקוחות וכ-80% מהם רכשו מיד, ללא שאלות. הם ידעו שאלי לא מייצר זבל וניתן לסמוך עליו. לא הזעתי לשווא שנה שלמה על Money Inspector ונסעתי עד הלקוחות שלי לירושלים ולאילת!


בעוד מספר דקות יוצא ללקוח להתקין לו את תוכנת Pinkas.
במשך מספר חודשים מכרנו בהצלחה את Money Inspector, את Pinkas ובנינו אתרי אינטרנט עד שיום אחד אבא שלי בא ואמר: "בבקשה תבנה לי אתר לעסק שלי, אבל תעשה את זה כך, שאוכל לנהל אותו בעצמי, ללא מתכנתים".

נדהמתי: "איך זה בלי מתכנתים?"

"לא משנה לי איך" - אמר האבא. "אני רוצה להיות מסוגל בעצמי לשנות את התוכן, קטגוריות, עיצוב וגרפיקה באתר, לסדר את התוכן במקומות שונים באתר. אני לא הולך ללמוד תכנות! תעשה את זה כך שאני לא אתאמץ!". והלך.

משימה מאתגרת! היום כל האתרים מגיעים עם לוח הבקרה, אבל אז הבקשה הייתה על סף מדע בדיוני. אז בנו אתרי אינטרנט כמו בתים - לנצח - אין להזיז תמונות, אין לשנות טקסטים. במיוחד אתרים מבוססי פלאש. אבל פתאום אתה מתבקש לבנות אתר כך שאדם רגיל, לא מתכנת, יוכל לנהל את האתר בעצמו!

אבא שלי תותח בהצבת משימות בלתי אפשריות :) הוא תמיד ידע איך להעלות את הרף שלי לרמה לא מציאותית, אבל העקשנות שלי הופכת את המשימה הבלתי אפשרית למציאות.

במשך כשלושה חודשים עבדנו כמו חמורים, אכלנו פיצה והיינו הולכים הביתה בשעה שתיים לפנות בוקר, אבל הצלחנו לבנות אתר עם לוח בקרה. בשבילנו זה היה כמו לכתוב ווינדווס חדש!

הפאנל התברר עד כדי כך נוח ופשוט, שאני בעצמי רציתי לעבוד עם זה, המתכנתים שלי רצו לעבוד עם זה, וכפי שהתברר, גם קרובי משפחה שלהם רצו אתר האינטרנט פרטי משלהם עם לוח בקרה כזה.

כאן נולד רעיון חדש: אולי כדאי לבנות מערכת שלמה, כך שכל אחד יוכל לבנות אתר לעצמו, ללא מיומנויות של מתכנת?

התחלתי לדבר עם אנשים ולשאול – החל מבעלי המסעדות שבהם אכלתי ארוחת צהריים ועד לשכנים במשרד: "אתה רוצה לבנות אתר בעצמך?".

הם הביטו בי במבט מוזר. רובם אמרו: "בשביל מה אני צריך לבנות אתר בעצמי? יש בשביל זה מתכנתים. שהם יבנו את האתר!".

עם כל מי שדיברתי, בכל דלת שדפקתי – נתקלתי בקיר בטון ואי הבנה. בפעם הראשונה בחיי, לא יכולתי להסביר לאנשים למה הם צריכים את מה שאני מוכר.

אבל בלבי הרגשתי כי מצאתי מגמה חדשה ואנשים בקרוב יבינו כי אתרי האינטרנט עם לוח בקרה נפרד נחוצים מאד. ככל שהאתר והתוכן שלהם יהיו דינמיים יותר, כך יהיה להם נוח יותר. יותר ויותר אנשים רצו לבנות אתר - מהר ובזול.

החלטתי לקחת סיכון ולבנות מערכת מלאה שתאפשר לכל אדם לא מקצועי לבנות אתרי אינטרנט משלהם. אבל זה דרש משאבים - שרתים חזקים, מתכנתים מקצועיים, מעצבים, היה צורך לקשר אתר למערכת סליקה. הפיתוח דרש לא מעט כסף.

כמובן, העסק שלי הרוויח, אבל רוב ההכנסות הלכו למשכורות, שכירות של המשרד, מסים ומשפחה. בשלב זה כבר הייתי נשוי, עם ילד אחד.

התחלנו לחפש משקיע. מצאנו אותו במהירה. שמו היה אבי מילר. הוא היה חבר של אבא. היה לו כסף פנוי והוא חיפש איפה להשקיע אותו. מכרנו לו חלק מהחברה וקיבלנו מימון להשקת פרויקט חדש.

אחרי מספר שבועות עברנו למשרד גדול יותר, ב״אשקלון סנטר״. התחלתי להרכיב צוות. פרסמתי מודעות באתרי אינטרנט לחיפוש עבודה. הגיעו מאות קורות חיים, נפגשתי עם עשרות מועמדים.

חודש לאחר מכן היו לנו שלושה מתכנתים חזקים, מעצב, מנהל חומרה ושני מומחים לבניית מערכות סליקה. צוות רציני ורב עוצמה. היינו מוכנים להמריא!