3. נפש מלאה בשלווה
מה זה בכלל, נפש מלאה בשלווה?
נראה שזה כשיש בתוכך שקט. אין חרדה, אין מהומה. אתה רגוע ושלו מבפנים.
קל לדבר על הרמוניה כזאת כשאתה גר בבית מחוץ לעיר, מתעורר לציוץ הציפורים ואף אחד לא מפריע לזן שלך.
אבל מה עושים כשביום אחד קורים לך מיליון דברים שמוציאים אותך משיווי המשקל?
התעוררת מזה שהכלבה של השכנים החליטה שבחמש בבוקר היא צריכה להעיר את כל השכונה, כולל את כל המתים.
תכננת להתחיל את היום ברוגע: היה אמור להגיע איש מקצוע כדי לתקן את האסלה המקולקלת. אבל הוא לא הגיע. לא התקשר. אתה, כמו אידיוט חיכית לו שעתיים. אבל אתה מאחר כבר לפגישה חשובה.
אתה יוצא לדרך ומיד נתקע בפקק. לא סתם פקק, אלא פקק גורלי, שבו ברור לך: אתה הולך לאחר. ובגדול. ואף אחד לא יחכה לך.
אתה מתעצבן. מתחיל לנהוג כמו מטורף. חוטף קנס. כמעט נכנס במשאית. אבל ממשיך לדהור, בתקווה להספיק.
ואז מגיע טלפון מהבנק: ״היום הוא היום האחרון לתשלום ההלוואה, ואין לך מספיק כסף בחשבון״. אתה מתעצבן: ״איך אין מספיק?!״ הרי הלקוחה הבטיחה להעביר את הכסף! אתה מתקשר אליה, והיא: ״אוי, סליחה... שכחתי, אעביר בעוד שבוע״. פאק, אוף...
החלטת פשוט לעצור לאכול ובדיוק אז, כאילו בכוונה, המלצרית מורחת שעה שלמה עד שהיא מביאה את הסושי. אתה רעב, עצבני, מגיע הביתה, ועל הדרך עוד מספיק לריב עם אשתך.
ובדיוק ברגע הזה, תסבירו לי: איזו, קיבנימט, «נפש מלאה בשלווה»? איזו הרמוניה?!
אתה פותח את האינסטגרם, ושם כל מיני מאמנים ״חכמולוגים״ מטיפים: ״חפש את החיובי בכל מצב״.
ברצינות?!
כשאתה עצבני מכל דבר, הדבר האחרון שבא לך לעשות הוא לחפש את הצדדים החיוביים. אתה לא מחפש את החיובי, אתה מחפש איך לא להרוג מישהו ואיך לא להשתגע.
וזה אפילו לא איזה יום נוראי. זה יום רגיל של אדם רגיל. ככה אנחנו חיים. כמעט כל יום. כל אחד מאיתנו.
איך בתוך החרא האינסופי והמתיש הזה אפשר למצוא אפילו טיפה של שקט? איך לא להשתגע ולא להפוך לחיה?
המאמנים ״החכמים״ כבר ימטירו עלינו את המשפטים הפילוסופיים שלהם בסגנון ״פשוט תהיה מאושר״. אבל זה נשמע מטומטם בדיוק כמו ״פשוט תהיה עשיר״, ועובד בדיוק באותה מידה, כלומר בכלל לא. אז בואו נצלול קצת יותר עמוק, כדי להבין ולפענח איך כל הדבר הזה עובד.
מה זה בכלל, נפש מלאה בשלווה?
נראה שזה כשיש בתוכך שקט. אין חרדה, אין מהומה. אתה רגוע ושלו מבפנים.
קל לדבר על הרמוניה כזאת כשאתה גר בבית מחוץ לעיר, מתעורר לציוץ הציפורים ואף אחד לא מפריע לזן שלך.
אבל מה עושים כשביום אחד קורים לך מיליון דברים שמוציאים אותך משיווי המשקל?
התעוררת מזה שהכלבה של השכנים החליטה שבחמש בבוקר היא צריכה להעיר את כל השכונה, כולל את כל המתים.
תכננת להתחיל את היום ברוגע: היה אמור להגיע איש מקצוע כדי לתקן את האסלה המקולקלת. אבל הוא לא הגיע. לא התקשר. אתה, כמו אידיוט חיכית לו שעתיים. אבל אתה מאחר כבר לפגישה חשובה.
אתה יוצא לדרך ומיד נתקע בפקק. לא סתם פקק, אלא פקק גורלי, שבו ברור לך: אתה הולך לאחר. ובגדול. ואף אחד לא יחכה לך.
אתה מתעצבן. מתחיל לנהוג כמו מטורף. חוטף קנס. כמעט נכנס במשאית. אבל ממשיך לדהור, בתקווה להספיק.
ואז מגיע טלפון מהבנק: ״היום הוא היום האחרון לתשלום ההלוואה, ואין לך מספיק כסף בחשבון״. אתה מתעצבן: ״איך אין מספיק?!״ הרי הלקוחה הבטיחה להעביר את הכסף! אתה מתקשר אליה, והיא: ״אוי, סליחה... שכחתי, אעביר בעוד שבוע״. פאק, אוף...
החלטת פשוט לעצור לאכול ובדיוק אז, כאילו בכוונה, המלצרית מורחת שעה שלמה עד שהיא מביאה את הסושי. אתה רעב, עצבני, מגיע הביתה, ועל הדרך עוד מספיק לריב עם אשתך.
ובדיוק ברגע הזה, תסבירו לי: איזו, קיבנימט, «נפש מלאה בשלווה»? איזו הרמוניה?!
אתה פותח את האינסטגרם, ושם כל מיני מאמנים ״חכמולוגים״ מטיפים: ״חפש את החיובי בכל מצב״.
ברצינות?!
כשאתה עצבני מכל דבר, הדבר האחרון שבא לך לעשות הוא לחפש את הצדדים החיוביים. אתה לא מחפש את החיובי, אתה מחפש איך לא להרוג מישהו ואיך לא להשתגע.
וזה אפילו לא איזה יום נוראי. זה יום רגיל של אדם רגיל. ככה אנחנו חיים. כמעט כל יום. כל אחד מאיתנו.
איך בתוך החרא האינסופי והמתיש הזה אפשר למצוא אפילו טיפה של שקט? איך לא להשתגע ולא להפוך לחיה?
המאמנים ״החכמים״ כבר ימטירו עלינו את המשפטים הפילוסופיים שלהם בסגנון ״פשוט תהיה מאושר״. אבל זה נשמע מטומטם בדיוק כמו ״פשוט תהיה עשיר״, ועובד בדיוק באותה מידה, כלומר בכלל לא. אז בואו נצלול קצת יותר עמוק, כדי להבין ולפענח איך כל הדבר הזה עובד.