אל תאסרו עליהם לעזור!
ברגע שהילד לומד ללכת ולדבר, הוא מיד מושיט יד כדי לעזור לאמא ולאבא. כך הטבע תכנן אותנו.
הבעיה היא שכל עוד הילד לומד לעזור, העזרה שלו היא לא בדיוק עזרה. הוא אולי עוזר להכין עוגה, אבל אחרי ה"עזרה" שלו צריך לנקות את המטבח במשך שעתיים :)
בגלל זה הורים רבים אומרים לילדים שלהם
"אתה לא צריך לעזור לי, לך תראה סרטים מצוירים".
זו טעות. הילד רוצה לעזור לכם, רוצה להיות כמו ההורים שלו, רוצה להיות נחוץ. כשהוא עוזר לכם, הוא רוצה להביע את הכרת התודה שלו כלפיכם. אבל במקום זה אומרים לו
"תעוף מכאן, לך לחדר שלך".
במשך שנים רבות הילד לומד שלא זקוקים לעזרה שלו. הוא לומד לקבל הכל סתם כך:
"בזמן שאני רואה סרטים מצוירים, אמא מכינה ארוחת ערב. לא צריך לעזור לה".
אבל מה ייצא מילד שבמשך שמונה עשרה שנה רק לקח? נכון, הוא יגדל להיות חזירון כפוי טובה, שלוקח כמובן מאליו את כל מה שההורים עושים למענו.
מי אשם בכך שהילד גדל להיות אגואיסט כפוי טובה כזה? נכון, ההורים. אותם הורים שאחר כך מתפלאים
"הרי עשיתי הכל בשביל הילד שלי! למה הוא גדל להיות כל כך כפוי טובה?!"
הורים יקרים, אל תדחו את העזרה של הילדים. תנו להם לעזור לכם, למדו אותם לעזור לכם והודו להם על כך.
