שלום :)
שלום לכל ההורים :)
קשה להאמין שיש בעולם אפילו הורה נורמלי אחד שרוצה משהו רע לילד שלו. להפך, כל ההורים הנורמליים יוצאים מגדרם כדי לעשות למען ילדיהם את המקסימום.
אני עם נטלי לא היינו יוצאי דופן. גם אנחנו רצינו להעניק לילדים שלנו עתיד טוב יותר. ראינו שמערכת החינוך הנוכחית מיצתה את עצמה, ושהיא גורמת יותר נזק מתועלת, ולכן החלטנו לא לשלוח את הילדים לגנים ולבתי הספר.
בשנת 2007 עזבתי את ישראל כדי לקחת את לאון ומקס רחוק ככל האפשר מהמערכת ולגדל אותם כפי שאני עצמי רואה לנכון, ולא כפי שמשרד החינוך החליט. לאון היה אז כמעט בן ארבע, ומקס כמעט בן שנתיים.
אני לא אתאר עכשיו בפירוט מדוע החלטתי לעשות צעד כזה - תוכלו לקרוא על כל זה בספר שלי "התנ"ך של היזם".
לא מזמן לאון ומקס חגגו 18 ו-16. מאותו רגע הם חיים בנפרד מאיתנו. הם מצאו בעצמם דירה שכורה, סיכמו בעצמם עם בעלי הדירה, משלמים עליה בעצמם, מבשלים לעצמם ומנקים אחריהם בעצמם. יש להם עסקים משלהם והם מפרנסים את עצמם.
לאחר שעזבנו את ישראל נולדו לנו עוד שתי בנות - אלינה ותמי. איתן כבר היה לנו הרבה יותר קל מאשר עם הבנים - צברנו ניסיון עצום בגידול ילדים מחוץ למערכת.
מאות מהסטודנטים שלי מגיעים לבית שלנו כדי לקבל ממני ייעוץ עסקי. אתם יודעים אילו שאלות הם שואלים קודם כל? לא, לא על עסקים. הם שואלים אותנו על הילדים - איך גידלנו אותם, איך חינכנו אותם ומה לימדנו אותם.
בדיוק לנושא הזה מוקדש הספר הזה.
הורים יקרים, אני לא קורא לכם להוציא את הילדים מבתי הספר ומהגנים. אני לא קורא לכם לעזוב את ישראל. אני לא מתכוון לשנות אף אחד או להוכיח משהו למישהו.
אני ונטלי עברנו דרך לא פשוטה בגידול הילדים, ויש לנו מה לספר. אתם יכולים לקחת את הרעיונות והניסיון שלנו, אבל אתם יכולים גם לא לקחת אותם. התפקיד שלי הוא לספר. אך מכאן והלאה אתם בעצמכם תחליטו איך לחיות ואיך לגדל את ילדיכם.
הספר הזה הוא אוסף של סיפורים ותצפיות מהניסיון שלנו בגידול ילדים. אין כאן הרצאות משעממות או הגיגים גבוהים ומנותקים מהמציאות. אתם יכולים לקרוא אותו לפי הסדר או לפתוח אותו בכל מקום ולהתחיל לקרוא. אני מבטיח, לא יהיה משעמם :)
בהצלחה לכם, הורים יקרים!
שלום לכל ההורים :)
קשה להאמין שיש בעולם אפילו הורה נורמלי אחד שרוצה משהו רע לילד שלו. להפך, כל ההורים הנורמליים יוצאים מגדרם כדי לעשות למען ילדיהם את המקסימום.
אני עם נטלי לא היינו יוצאי דופן. גם אנחנו רצינו להעניק לילדים שלנו עתיד טוב יותר. ראינו שמערכת החינוך הנוכחית מיצתה את עצמה, ושהיא גורמת יותר נזק מתועלת, ולכן החלטנו לא לשלוח את הילדים לגנים ולבתי הספר.
בשנת 2007 עזבתי את ישראל כדי לקחת את לאון ומקס רחוק ככל האפשר מהמערכת ולגדל אותם כפי שאני עצמי רואה לנכון, ולא כפי שמשרד החינוך החליט. לאון היה אז כמעט בן ארבע, ומקס כמעט בן שנתיים.
אני לא אתאר עכשיו בפירוט מדוע החלטתי לעשות צעד כזה - תוכלו לקרוא על כל זה בספר שלי "התנ"ך של היזם".
לא מזמן לאון ומקס חגגו 18 ו-16. מאותו רגע הם חיים בנפרד מאיתנו. הם מצאו בעצמם דירה שכורה, סיכמו בעצמם עם בעלי הדירה, משלמים עליה בעצמם, מבשלים לעצמם ומנקים אחריהם בעצמם. יש להם עסקים משלהם והם מפרנסים את עצמם.
לאחר שעזבנו את ישראל נולדו לנו עוד שתי בנות - אלינה ותמי. איתן כבר היה לנו הרבה יותר קל מאשר עם הבנים - צברנו ניסיון עצום בגידול ילדים מחוץ למערכת.
מאות מהסטודנטים שלי מגיעים לבית שלנו כדי לקבל ממני ייעוץ עסקי. אתם יודעים אילו שאלות הם שואלים קודם כל? לא, לא על עסקים. הם שואלים אותנו על הילדים - איך גידלנו אותם, איך חינכנו אותם ומה לימדנו אותם.
בדיוק לנושא הזה מוקדש הספר הזה.
הורים יקרים, אני לא קורא לכם להוציא את הילדים מבתי הספר ומהגנים. אני לא קורא לכם לעזוב את ישראל. אני לא מתכוון לשנות אף אחד או להוכיח משהו למישהו.
אני ונטלי עברנו דרך לא פשוטה בגידול הילדים, ויש לנו מה לספר. אתם יכולים לקחת את הרעיונות והניסיון שלנו, אבל אתם יכולים גם לא לקחת אותם. התפקיד שלי הוא לספר. אך מכאן והלאה אתם בעצמכם תחליטו איך לחיות ואיך לגדל את ילדיכם.
הספר הזה הוא אוסף של סיפורים ותצפיות מהניסיון שלנו בגידול ילדים. אין כאן הרצאות משעממות או הגיגים גבוהים ומנותקים מהמציאות. אתם יכולים לקרוא אותו לפי הסדר או לפתוח אותו בכל מקום ולהתחיל לקרוא. אני מבטיח, לא יהיה משעמם :)
בהצלחה לכם, הורים יקרים!