2. אף אחד לא ענה על שאלותיי

כל חיי חיפשתי תשובות לשאלות על החיים. מאיפה נובעות הבעיות? האם אפשר לצמצם את הכמות שלהם, כדי שיהיה פחות כואב? מדוע יש אי-צדק בעולם? למה אנשים סובלים? למה מישהו מקבל הכל ובקלות, בעוד שמישהו אחר נאלץ לחרוש כמו חמור כדי לשרוד? מי ולמה מקשה עלינו? בכלל, מי זה הטיפוס הרע והנורא הזה שיושב שם למעלה ומעניש את כולם על חטאים? אין לו במה לעסוק שם, או מה?

קראתי מעל 3,000 ספרים על פסיכולוגיה, פילוסופיה, דת. להלן רק מספר קטן של הסופרים שלמדתי מהם לעומק:

ז׳אן פיאז׳ה, זיגמונד פרויד, סרגיי קובלב, קארל רוג׳רס, אברהם מאסלו, אריק אריקסון, ג׳ורג מילר, איוון פבלוב, קרל גוסטב יונג, ארנסט הילגרד, ניקולאי קוזלוב, דונלד קמפבל, נעם חומסקי, לי קרונבאך, דיוויד וקסלר, לאונרד, מייקל פוזנר ברקוביץ, אלכסיי קפרנוב, סוקרטס, אריסטו, מארק אורליוס, מיכאל ליטבק, אל-פרבי, עומר כיאם, סרגיי לזרב, ניקולו מקיאוולי, רוברט גרין, מרטין לוטר, ולדימיר מגרה, מישל דה מונטיין, בנדיקט שפינוזה, איגור ואגין, ארתור שופנהאואר, פרידריך ניטשה, ולדימיר סולובייב, אריך פרום, קרלוס קסטנדה, גאורגי סידורוב, אושו ראג׳נש, ניל דונלד וולש, דן מילמן, מירזקרים נורבקוב, סרגיי קארה מורזה, רוברט צ׳לדיני, ולרי סינליקוב.

קראתי את התנ״ך, את הקוראן, את הבהגווד גיטה מספר פעמים, למדתי את הוודות לעומק.

כמובן, כל זה ידע יקר וחשוב מאוד. אבל אף ספר, אף מערכת, אף דת ואף פסיכולוג לא נתנו תשובות ממצות לשאלותיי.

בגדול, כולם נתנו שוב ושוב את אותה עצה: ״עכברים, תהפכו לקיפודים״. במילים אחרות, ״שנה את חייך והכל יסתדר״, ״תאמין בעצמך והכל יהיה בסדר״, ״תאהב את כולם סביבך והאושר יגיע אליך״, ״תאמין, כי כתוב בספרי הקודש״ וכו’. הרבה מילים וסיסמאות יפות, אבל בלי הסברים איך לחיות ומה בדיוק צריך לעשות כדי להפוך לקיפוד.