ניצחונות
יום אחד באה אליי איזו אמא, כולה בדמעות, ואמרה: "נתתי לבן שלי את הטוב ביותר! כל כך אהבתי אותו, תמיד קניתי לו את כל הדברים הכי חדשים, אייפונים, את הבגדים הכי טובים, אתמול אפילו קניתי לו מכונית, והוא אפילו לא אמר תודה! הוא התחצף אליי ונסע".
אני אומר לה: "קיבלת את מה שמגיע לך. לקחת ממנו את כל הניצחונות שלו. זאת הסיבה שהוא מתייחס אלייך ככה".
הדבר הכי טעים בחיים הוא טעם הניצחון. התאמצת, עשית משהו, וזה הצליח לך. הצלחת לנצח, השגת את זה. בעצמך.
כשאתם עושים הכל במקום הילד, אתם לוקחים ממנו את הניצחונות שלו. ב"דאגה" שלכם אתם הורגים בו את הרצון לעשות משהו בעצמו והופכים אותו לאימפוטנט.
יותר מזה, אתם מפתחים אצלו תחושת גאווה מזויפת. הוא מסתובב ומשוויץ בפני החברים שלו איזה אייפון מגניב יש לו ואיזה בגדים מגניבים יש לו, אבל הרי הוא עצמו לא הרוויח שום דבר מזה. אלה לא הניצחונות שלו. אבא ואמא קנו לו אותם. והוא, כמו שהיה אימפוטנט, כך נשאר.
אני לא קניתי לילדים שלי אייפונים ובגדי מותגים. אני גם לא מתכוון לקנות ולתת להם מכוניות ודירות. הם לובשים בגדים פשוטים, נוסעים במוניות שירות ובאוטובוסים, קונים לעצמם אייפונים ומרוויחים בעצמם את הכסף למחייתם.
הורים יקרים, אם אתם רוצים בטובת הילדים שלכם, תנו להם דמי כיס מינימליים, לאוטובוס ולצ'ופה-צ'ופס. אם הילד רוצה יותר, שיזוז וירוויח. אל תהרגו לילד את הרצון לחיות. אל תיקחו מהילדים את הניצחונות שלהם. הם לעולם לא יסלחו לכם על זה.
יום אחד באה אליי איזו אמא, כולה בדמעות, ואמרה: "נתתי לבן שלי את הטוב ביותר! כל כך אהבתי אותו, תמיד קניתי לו את כל הדברים הכי חדשים, אייפונים, את הבגדים הכי טובים, אתמול אפילו קניתי לו מכונית, והוא אפילו לא אמר תודה! הוא התחצף אליי ונסע".
אני אומר לה: "קיבלת את מה שמגיע לך. לקחת ממנו את כל הניצחונות שלו. זאת הסיבה שהוא מתייחס אלייך ככה".
הדבר הכי טעים בחיים הוא טעם הניצחון. התאמצת, עשית משהו, וזה הצליח לך. הצלחת לנצח, השגת את זה. בעצמך.
כשאתם עושים הכל במקום הילד, אתם לוקחים ממנו את הניצחונות שלו. ב"דאגה" שלכם אתם הורגים בו את הרצון לעשות משהו בעצמו והופכים אותו לאימפוטנט.
יותר מזה, אתם מפתחים אצלו תחושת גאווה מזויפת. הוא מסתובב ומשוויץ בפני החברים שלו איזה אייפון מגניב יש לו ואיזה בגדים מגניבים יש לו, אבל הרי הוא עצמו לא הרוויח שום דבר מזה. אלה לא הניצחונות שלו. אבא ואמא קנו לו אותם. והוא, כמו שהיה אימפוטנט, כך נשאר.
אני לא קניתי לילדים שלי אייפונים ובגדי מותגים. אני גם לא מתכוון לקנות ולתת להם מכוניות ודירות. הם לובשים בגדים פשוטים, נוסעים במוניות שירות ובאוטובוסים, קונים לעצמם אייפונים ומרוויחים בעצמם את הכסף למחייתם.
הורים יקרים, אם אתם רוצים בטובת הילדים שלכם, תנו להם דמי כיס מינימליים, לאוטובוס ולצ'ופה-צ'ופס. אם הילד רוצה יותר, שיזוז וירוויח. אל תהרגו לילד את הרצון לחיות. אל תיקחו מהילדים את הניצחונות שלהם. הם לעולם לא יסלחו לכם על זה.