גור, תלמיד, חבר

גור

עד גיל חמש ילדים דומים לגורים קטנים: הם לא זקוקים ללימוד מורכב. הם זקוקים לאהבה ולכריכים, למשחקים ולאגדות, לנשיקות ולהמון חיבוקים.

אם אתם רואים שהילד עושה משהו לא נכון, אין טעם לנזוף בו ולהעניש אותו, אין טעם להסביר לו משהו. הוא לא יבין אתכם. אל תצעקו עליו: ״אל תכניס מסמר לשקע החשמל!״ פשוט יותר לחסום את השקעים ולא לתת לפעוט אפשרות להגיע אליהם.

או למשל, הילד נכנס להיסטריה במכולת וצועק: אני רוצה צ'ופה-צ'ופס. אנחנו הרי מבינים שהדבר היחיד שמועיל בצ'ופה-צ'ופס הוא המקל. אבל אין טעם להסביר את זה לפעוט. לכן, אם אתם לא מתכוונים לקנות לו צ'ופה-צ'ופס, עדיף פשוט לא לקחת את הילד איתכם לחנות.


תלמיד

מגיל 5 עד 14 הילד הוא תלמיד. התפקיד שלכם הוא ללמד את הילד את מה שאתם יודעים לעשות בעצמכם ואת מה שיעזור לו להפוך למצליח.

שימו לב, אתם לא תוכלו ללמד את הילד משהו שאתם בעצמכם לא יודעים. לכן, אם אתם לא מרוצים מהחיים שלכם, אם לא הצלחתם להשיג משהו, בחיית, אל תהרסו את החיים של הילדים שלכם ואל תעסקו בעצמכם בחינוך שלהם.

סמכו על אדם מצליח ושמח, רק תוודאו שלאדם הזה אין השכלה פדגוגית.

אם הילד יצאה לוזר בדיוק כמוכם, סימן שהוא למד אצלכם היטב.


חבר

אחרי גיל 14 החינוך מסתיים. מגיל 14 אתם יכולים לתקשר עם הילד רק כמו עם חבר. הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות למען הילד הוא להניח לו ולא להציק לו עם העצות שלכם של ביקשו אותן מכם.

זה לא אומר שצריך לנטוש את הילדים ולהפקיר אותם.

פשוט, אחרי גיל 14 ההורה צריך לשנות את סגנון התקשורת ואת הדרך שבה הוא מתקשר עם הילד, להפסיק להיות מורה ולהפוך לחבר.

למשל, יש לכם חברה ואתם אומרים לה: "נו, סידרת את המיטה היום? השתמשת היום במברשת האסלה? יאללה, קומי מהמיטה ותעשי משהו למען ההתפתחות האישית שלך!".

אם החברה הכי טובה שלכם אומרת לכם: "נראה לי שעפת על עצמך קצת, את לא אמא שלי. לכי לעזאזל עם העצות שלך!", סימן שגם עם הילד לא צריך לדבר ככה.

אז איך מחנכים ילד אחרי גיל 14? לא מחנכים. מאוחר מדי לשתות תרופות אחרי שכבר חתכו ךף את הרגל. המתכון פשוט: לעצב עד גיל חמש, לחנך עד גיל 14, אחר כך להתבונן בתוצאות החינוך שלכם. זהו.

רוצה לחנך מישהו? תביא לעולם ילד נוסף. לא רוצה להביא עוד ילדים? לכי תתעסקי בחיים שלך. לכי תלמדי אנגלית. לכי תלמד לבשל. אם את גרושה, תמצאי לך בעל. אבל את הילד תעזבי בשקט.

אחרי גיל 14 ההורים צריכים פשוט להתפלל למען הילדים, לאחל להם טוב ואהבה. לא צריך אפילו לספר להם על זה, מספיק פשוט לעשות את זה. בזה בדיוק טמון העניין של אהבת הורים ללא תנאי, וממנה הילדים שואבים כוח, אפילו בלי לדעת מאיפה בדיוק הוא מגיע.